התחיל האמת אתמול, שלני הקטנה שאלה אותי מה אני עושה מחר, ואם בא לה לבוא איתי לעיר. וידעתי שהיא מתכננת משהו הקטנטנה וגם כי קוקי אמר לי שתהיה לי הפתעה מחר וזה. בקיצור, הלכנו לבית ספר יום למחרת אני ולני, כול הזמן דיברנו וזה
סיכמנו שאולי לני תבוא אליי כי אני היום בבית וזה...
טוב בסדר, ניצן כול הזמן באסמסים, לטענה היא הייתה עם אהובה. היא מתחילה לספר לי תשמעו, הוא רוצה לבוא.. הוא לא יודע איזה קו מתל אביב לכאן... סיכמנו 51 וזה...
חזרתי הבייתה. שיעורים, גלופה לחולצת מדצניקים, פתאום טלפון באינטרקום. אני עונה...
קול של מישהו: "שלום דנית יש לי משלוח בשבילך"
אני: "הא? מי זה?"
מישהו: "דוור"
טוב אני באה לצאת באיזי שלי...
שוב טלפון, אני עונה שוב:
מישהו: "נו דנית!!! שוקולד לבן שוקולד לבן"
וברקע לני: "דנית האהאהאהא"
קלטתי שזה בובי ולני אז רצתי החוצה ויואו לני את פשוט מטורפת והוא כול כך מטורפים שהגעתם ועשיתם לי כזאת הפתעה,
אני לא אשכח תיום הזה לעולם.
והיה לי הכי כיף בעולם אחר כך איתכם ואין :)
לני אני אוהבת אותך הכי בעולם, אני חייבת לך בענק, 33333333>
ולכם אנשים, חג שמח ושנה טובה, גמר חתימה טובה וסליחה מעומק ליבי. לא יודעת על מה אבל סליחה.
אוהבתאוהבתאוהבתאוהבת
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
