אם אלה החיים

ניר התעורר אתמול במצב רוח בשמיים,

הוא אמר שהיה לו את הלילה הכי מדהים שהיה לו בחיים, שהוא כלכך נהנה (שמחת זקנתי על הר גלבוע)

השתלשלות האירועים לא מעניינת אותי, אני יודעת שזה היה ערב עם קלואי

הבן אדם נראה כיאלו הוא זכה בלוטו

לא, הם עוד לא ביחד.

אתמול הייתי בדיכאון של החיים

כל היום בכיתי,

גם בגלל שהמורה לביולוגיה דפקה אותי בטירוף

וגם בגלל העניין עם הניר

שקשה לי לראות אותו מאושר עם מישהי אחרת

מאוחר יותר הוא אמר לי שהוא מרגיש ממש חרא ושכל מה שהיה כלכך מושלם הפך לדבר הכי רע בעולם.

ראסמי, הרגשתי טוב יותר.

שאלתי אותו מה קרה, הוא לא רצה לדבר על זה.

היום, היה טקס ספורטאים לכדורסל אצלנו בעיר.. משהו גדול כזה, הוא היה מועמד לקבל שחקן מצטיין, סחבתי איתי את הבנות שאני שומרת עליהן.. אמרתי להן שיש טקס הטבעות מטורף שהן חייבות לבוא לראות ושזה בחינם, כמובן הם לא ידעו שהטקס ההטבעות זה 10 דקות מתוך שעתיים משעממות של דיבורים והענקת גביעים, אבל מה לעשות הייתי חייבת להיות נוכחת באירוע.

התרגשתי נורא שהוא קיבל שחקן מצטיין, ראסמי מגיע לו.

אחרי הטקס הוא בא אל הבית של הבנות שאני שומרת עליהן.. למדנו קצת לתנך ואז עברנו ללמוד אצלי בבית, באמת שלא הבנתי בשביל מה הוא בא, הוא סתם כפה עליו להשאר אצלי, הוא היה מת מעייפות ובכל זאת הוא בא, לדמנו קצת (יש לנו בגרות מחר) היה כיף, נהנתי איתו לאללה היה מצחיק, ותכננתי לפני שהוא הולך, לבקש ממנו חיבוק

(אנחנו לא נוהגים להתחבק ולהתנשק שאנחנו מתראים, בלי שאלות, זה פשוט לא קורה)

נורא רציתי חיבוק ממנו והרגשתי שזה באמת זמן מתאים להתחבק,

ואז גברת קלואי מתקשרת,

התחילה לדבר איתו.. ודיברה ודיברה ודיברה ודיברה .. ככה איזה 20 דקות

ואז הוא ביקש ממנה להתקשר עוד 2 דקות. כשהוא ניתק הוא אמר "יאואו כמה היא חופרת" אז אמרתי לו באדישות: "אתה לא נראה סובל" והוא ענה בחיוך: "אני באמת לא סובל", ואז הוא אמר לי ביי, ניסה להציק לי ולתת לי מכות שאני אחייך קצת,

אבל לא היה לי חשק לחייך, וגם לא היה לי חשק לבקש ממנו את החיבוק שכלכך רציתי, היא הרסה לי את ההרגשה, קלואי.

אני צריכה עצה.

אנ טסה לארצות הברית לתקופה של חודשיים בתחילת אוגוסט, טסה לבד, לדוד שגר שם.

רציתי, יותר נכון חשבתי, לכתוב לניר מכתב וידוי, ולספר ולחשוף בפניו הכל.

יתרונות:

סוף סוף תרד ממני המועקה והרצון לספר לו כלכך.

ואני ארגיש יותר משוחררת

חסרונות:

השלכות של המכתב

מה הוא יגיד

מה יקרה לקשר שלנו

מה לעשות?

בינתיים החברות אומרות שלא,

אבל אני לא יכולה לשאת בזה יותר.

ואני עייפה,

ואני צריכה את אלוהים איתי

כי מחר יש לי בגרות בתנך.

שלא נדבר על זה שיש לי עוד 2 בגרויות השבוע ומגן לא כולל תנך מחר..

:( :(