זה התחיל ב23.8, היתי בהפלגה עם משפחה וחברות,

הכרתי חבורה נחמדה של 5 גברברים בגילא22-24 נחמדים מאד שיודעים לאהוב את החיים,

על הסיפון עם הרבה אלכוהול ונרגילה התחלנו לדבר ולצחוק...

בערב על הסיפון בזמן שהיתה מסיבה נפגשנו כולם שוב, ע' קרא לנו לשבת איתם עם שתיה ונרגילה

רקדנו השתוללנו והיה ממש כיף.

לאחר כמה שעות שאל אותי ע' אם בא לי לעשות סיבוב על הסיפון והסכמתי,

התחלנו להסתובב ולדבר באיזה שהו שלב התחלנו להתנשק, היה לי מאד כיף איתו, ישבנו אני והוא בלי אף אחד

מהחבורה עד 5 בבוקר מדברים ומתנשקים כאילו אנחנו היחידים בעולם (חשוב לי להדגיש שחוץ מנשיקה לא היה כלום

אפילו לא מזמוזים!!). ככה כל ההפלגה הינו יחד מצטלמים, מתחבקים , מתנשקים כאילו אין מחר.

בלילה האחרון של ההפלגה הוא טען שהוא פשוט חולה עלי, שאלתי אותו מה יה מחר הרי אנחנו ניפרד אנחנו גרים במקומות שונים (אאאא ודבר ששכחתי להגיד זה שכולם אנשי קבע שמשרתים בדרום הרחוק), הוא אמר שיהיה רק טוב ושאנחנו נמשיך להפגש, אמרתי לו שאני פוחדת להפגע והוא אמר לי שהדבר האחרון שהוא רוצה זה לפגוע בי וסיפר לי איך חברתו לשעבר פגעה בו, מה הוא עשה בשבילה וכמה קשה היתה לו הפרידה ממנה.

חשוב לציין שכל ז היה אחרי ששתינו הרבה אלכוהול..., ואז אחרי שהוא ממש מספר לי על זה ועל הרבה דברים קשים שהיו לו בחיים הוא פשוט טוען שהוא מ-א-ו-ה-ב בי שהוא חולה עלי ושזה קרה לו מהרגע הראשון שהוא ראה אותי.... זה נשמע לי מצחיק והיום אחרי הכל אפילו יותר, פעם אמרו לי שמילים של אדם שיכור הן מחשבותיו של אדם פיקח וששיכור אומר תמיד את האמת, היום אני כבר לא כל כך מאמינה לזה...(בהמשך תבינו למה).

סיפרתי לו שאמא לי שאלה מה הולך בינינו והוא אמר שהוא רוצה שניהיה חברים... היה לי מוזר הרי אני מכירה אותו 3 ימים אבל זרמתי איתו מה כבר יכול להיות?? הרי היה לי איתו הכי כיף בעולם... לא רציתי שזה יגמר.

ב5 בבוקר הלכתי לחדר היתי צריכה לסיים לארוז ב7 הינו אמורים לרדת מהסיפון בנמל אשדוד.

נפרדנו בנמל כל אחד לדרכו ומאותו הרגע לא הפסקנו לדבר בטלפון ולהתכתב, כל היום הוא היה שולח לי כמה הוא מת עלי וכמה הוא מתגעגע אלי, היה שלוח לי הודעות בזמן שהוא עם חברים שלו כמה הוא חולה ומתגעגע אלי.

במהלך השבוע הוא אפילו בא לבקר אותי והיה פשוט מדהים.

ככה במשך שבועיים, אחרי שבועיים הבן אדם פשוט הפסיק לשלוח הודעות, הפסיק לענות לטלפונים לסנן שיחות ואפילו לנתק לי בפנים כשהבין שזו אני.... לא הבנתי מה קרה הרי הכל היה מדהים שלחתי לו הודעות שלפחות יסביר מה לא בסדר  ושחסביר לי מה היה הרעיון של כל ההודעות אם הוא לא באמת התכוון לזה, ושלא ישאיר אותי עם מליון סימני שאלה באויר, אבל הוא לא ענה.

אנשים ששמעו את הסיפור אמרו לי מה את עושה מזה סיפור זה בסך הכל שבועיים אבל לא מבינים מה היה השבועיים האלה בשבילי.... ויותר מיזה הפריע לי שאני פשוט לא יודעת למה,??? למה בביום בהיר אחד הוא נעלם??? בלי להסביר בלי להגיד כלום....

אחרי 3 ימים שבכיתי כי כאב לי שפשוט צחקו עלי בפנים ושניסתי להשיג אותו פשוט הפסקתי, חברות שלי כעסו עלי שאני מנסה בכלל לדבר איתו, כל הזמן דאגו להגיד לי כמה אני יפה ולהזכיר לי כמה רודפים אחרי ושבסוף אני נדבקת אליו, שהוא לא שווה אותי ואמרו לי שהן מבינות שזה קשה אבל בסוף זה יעבור כמו הרבה דברים בחיים עוברים.

הן אפילו דאגו שאני כל הזמן יהיה עסוקה ודאגו להוציא אותי לבלות שלא יהיו לי רגעים פנויים לחשוב עליו.

זה עבד ובאמת לא ניסתי לדבר איתו במשך שבוע וחצי עד יום שישי בראש השנה, שאז התחלתי לחשוב שוב והכל צף בחזרה, אז ניסתי להתקשר שוב והוא ניתק לי, שלחתי לו הודעה שלפחות לפני כיפור יסביר לי מה קרה ואני לא ינסה להטריד אותו יותר, אז סוף סוף בשעה טובה הוא רשם לי שהוא הבין שלא מתאים לו קשר עכשיו ושאם הוא היה ממשיך להיות איתי הוא רק היה פוגע בי יותר... כמה בוגר אאאה??? אז שאלתי אותו אם היה כל כך קשה להגיד את זה במקום להעלם ולהתעלם ככה?? והסברתי לו שזה יותר כאב אפילו משבגדו בי.. הוא התנצל ואמר שזה הדבר האחרון שרצה, שאלתי אם אני יתקשר עכשיו הוא יענה והוא אמר לי להתקשר ב8 כי הוא סוגר חג בבסיס והוא בדרך לבית כנסת-צדיק-.

התקשרתי - הוא התנצל ודיברנו ואז שאלתי אותו שוב מה היה הרעיון של כל ההודעות והדברים שהוא אמר אם הוא לא באמת התכוון לזה אז הוא אמר שאת כל הדברים שהוא אמר גם שהוא היה מסטול וגם שלא הוא התכוון לכל מילה..ברוווור... (אל תדאגו אני לא סתומה לא מאמינה לכל מה שהוא מכר אבל איפה שהוא בלב שלי רציתי אותו וזה בשבילי היתה איזו שהי דרך להשיג אותו), ואז הוא שאל אם אנחנו יכולים לדבר בלי שום קשר למה שהיה ושזה עשה לו טוב לדבר איתי אז אמרתי לו שכן.

באמת התחלנו לדבר כל יום אפילו כמה פעמים ביום, היה לי כיף אבל בלב בפנים לא תמיד האמנתי לו ואפילו הרגשתי שזה חד צצדי.

יום לפני ערב חג סוכות  הוא סיפר לי שהוא יוצא לפאב עם 2 ידידות וחבר שלו, שהוא נכנס להתקלח ושנדבר שהוא יסיים להתארגן, אבל לא התקשר, אני בנתיים נרדמתי כי עבדתי למחרת מוקדם, בבוקר שראיתי שהוא לא חזר אלי הרגשתי שדי פשוט די לזלזל ודי לכמה שאני יכולה להשפיל את עצמי ולתת לו לדרוך עלי(עדיף מאוחר מאשר אף פעם),

ופשוט הפסקתי להתקשר ולשלוח הודעות, היה לי קשה מאד אבל יש לי חברות שיאמר לזכותן עזרו לי ומלאו לי את חלל ופשוט לא נתנו לי לחשוב או בכלל ליצור איתו קשר.

מאותו היום אני נותת לו להתקשר אלי ולשלוח לי הודעות, זה קורה פעם בכמה ימים, אבל עצם העובדה שאני כבר לא מתקשרת ואני בטוחה שהוא שם לב לזה מראה לו שאני כבר לא מחפשת אותו ושהמשכתי הלאה.

היה לי קשה לאבד אותו אבל למדתי להעריך את עצמי יותר והבנתי שלא חסר לי כלום, אני גם יפה(בלי להשתחצן), גם חכמה, גם חרוצה(אני עובדת ב2 עבודות, משכירה בית לבד ומפרנסת את עצמי), עם ראש על הכתפיים, אנטלגנטית, מצחיקה ושהרבה אנשים אחרים רוצים להיות בקרבתי.

חברה פעם אמרה לי משפט:לא כולם ירצו אותך אז מה זה סוף העולם???

אאאא משהו ששחכתי לספר בהתחלה זה שדודה שלי אישה בת 50 התחברה איתה גם והם ממש נדלקו עליה (היא אישה מצחיקה שחבל"ז) והיא הזמינה אותם לחתונה של הבן שלה שהיא בעוד חודש והם באים.....

אז מעניין מה יהיה בחתונה שאני יראה אותו.....

אני יודעת שיש כאלה שיקראו את הבלוג ויגידו שאני סתומה שבכלל ניסתי ליצור איתו קשר ושועוד רציתי אותו אחרי מה שהוא עשה, אבל שהלב מדבר הראש לא חושב, ולומדים מטעויות... ואני יודעת רק דבר אחד מנסיון בחיים שהגלגל מסתובב וכל כלב בא היום שלו... ואני לא מחכה ליום הזה...

- זה היה הבלוג הראשון שאני רושמת בחיים שלי.

רשמתי אותו כי רציתי להוציא מה שמפריע לי בלב בלי שאף אחד ישפוט אותי ויפריע לי.

אם יהיו חדשות אני מאמינה שאני יעדכן את הבלוג...

עד אז להתראות בנתיים....