שירי שירי שירי.אין לה שאיפות.היא לא רוצה לא ילדים לא משפחה לא מקצוע מכובד.אין לה שאיפות.עזבה את התיכון בכיתה י' כי נמאס לה,עכשיו היא גרה באוסטל.ואף אחד לא סיפר לי שהיא נסתה להתאבד.בגלל זה יש לה צלקת על הורידים.אני לא בטוחה שיא יודעת שאני יודעת,היא דברה על זה עם בן דוד שלי בארוחה משפחתית ואני רק עברתי ליד ושמעתי.אני לא יודעת מי יודע ובתכל'ס,לא יודעת מה להרגיש.
שירי שירי שירי (הינה באות ההטפות).
לא אכפת לה שבגלל אנשים כמוה,אנשים אחרים סובלים ומשלמים יותר מיסים-כדי שהיא תוכל לקבל קצבה שאם היא הייתה לומדת ומסיימת תיכון,לא הייתה צריכה אותה בכלל.שירי היא אדם שמחליק פינות ולא מתמיד. היא נסתה להשלים בגרויות,אבל מזה נמאס לה.מאז היא השמינה ולא ממש מנסה להוריד במשקל."כשאני אגיע למשקל 100 קילו,אני אקבל מהכללית חינם ניתוח קיצור קיבה" היא אומרת.כשהיא רבה עם משהו,ונמאס לה היא פשוט תלך,זה קורה פשוט כל הזמן.לא אכפת לה לעבוד בסניף של מקדונלדס עד שארית ימי חייה.ממש בגרות.כל פעם שהיא באה הבייתה היא מתחילה לאכול,באה וישר אוכל.אין לה גבולות.פעם בשבוע,בסוף שבוע,אמא שלי קונה שני בקבוקי קולה.בדרך כלל היא שותה משהו כמו בקבוק ועוד חצי בקבוק לא מתחשבת.כל השבוע אני מחכה לקולה והיא שותה לי הכל.
דרך אגב שיניתי את הכינוי סתכלו בצד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
littel flake