זהירות כלב

טוב,אם לא בא לי בטבעי לכתוב פה כנראה שאני כבר לא רוצה לכתוב פה.כבר עברתי את הקטע של "אני אשתף אותך בסוד".מי שבאמת אוהב לעשות משהו יעשה אותו בכל מצב ואני כבר איבדתי את האהבה לבלוג שלי במקום לתרתר אתכם להכנס לבלוג תכנסו לבלוג של מישהו שבאמת יש לו את התשוקה לכתוב.

אני רק רוצה להתלונן פעם אחרונה לכתוב פה:

אני שמחה שלא הפכתי את השירים שלי לפלצנים שלא כמו אווריל לבין שהתפקצה ובמקום לעשות משהו בחיים שלה היא שרה "אני מתגעגעת אילך" כולנו יכולים להתלונן ולשיר את זה זה הרי ברור,אני שמחה שלא התפקצתי

שיר אחרון:

הילדים שמחכים בתחנה

אני זוכר את הימים שלי מאז שחיכיתי בתחנה

וילדים שלא הכרתי בטח מחליפים אותי במקומי על הספסל.

הילדים הנחמדים בתחנה הם מחכים להסעה

הילדים הנחמדים בחיוכם הם ממסים את כל האנשים ומחכים להסעה

ואף פעם לא הכרתי אותם אחרת

ואף פעם לא הכרתי אותם באמת,

והם כל כך תמימים אולי אין טעם

זה לא כאילו זה כואב

פיזמון:

הילדים הנחמדים בתחנה הם מחכים להסעה

אם הנהג קצת מאחר לפעמים יפצירו בו

אבל זה לא ממש עוזר

הילדים הנחמדים הם גדלו הם מבינים

והם פתאום נבונים

הילדים הנחמדים בתחנה הם מחכים להסעה.

לפעמים משחקים בכדור,אפילו שיודעים שזה אסור

כשאנשים באים הם מפסיקים,ועולים להסעה.

לאט לאט הם מתבגרים ונהיים גדולים.

ולעצמם לא מאמינים,איך ככה עבר זמן?

ככה זאת ילדות

ככה עוברת הילדות.

"צריך ללמוד את החוקים לפני ששוברים אותם" ציטוט שלי

זהירות כלב:

9.10.07-3.7.08

כמעט 9 חודשים-יפה.1

ו-אני צימחונים מעבר לשנה