היה לנו שיעור בלט עם עוד שתי קבוצות.היינו בערך שלושים אולי יותר.השיעור היה שיעור שכולו טכניקה.
אחרי תרגילי הבר המורה שלנו בוחרת לפי הביצעים שלנו מי תהיה באיזה שורה.היינו בסטודיו הגדול אז היו איזה חמש שורות במקום שבע,ואיפה היא שמה אותי?
שורה ראשונה באמצע!
אני לא מאמינה מתוך ארבעים בנות אני הייתי הכי טובה?!-חייכתי וצחקתי בלב.
אחר כך היו המתיחות,תרגילי אמצע וכ'ו.
הגענו לפירואטים (סיבובים על רגל אחת על הכריות)...ברגל ימין השתפרתי קצת אבל הייתי מאוד עקומה.
ואז הגענו לתרגילי פינה (מסלול שעושים מפינה אחת של החדר לפינה אחרת-בדרך כלל זה בזוגות וכל מיני סוגים של קפיצות).
גראד דלגרו (סוג של קפיצה)-אני מאוד טובה בקפיצה הזאת והיא מאוד כייפית.הפעם ניסיתי להרים יותר את הרגל הקדמית ונפלתי.
המורה שלי ממש אוהבת אותי והיא ישר התחילה לישאול אם אני בסדם ואם צריכה קרח וכדומה.אף אחד לא התלחשש אף אחד לא צחק,לא כמו בכיתה ו'-אם מישהי נפלה כולם מתלחששים "מה קרה?" ו-"היא נפלה" ו-"אוי!" ודברים כאלה.
לא כאב לי,אז המשכתי.
אחרי השיעור כרגיל צפיתי בבנות של לאה.(הבנות הגדולות שלאה מלמדת אותן-הן הכי טובות הן על פוינט,והן ברמה ממש גבוהה).
הריקוד שלהן כל כך מקסים אני כבר זוכרת חלקים ממנו,הוא פשוט אלוהי .