נהייתי מסודרת.
נהייתי כמו אבא שלי:לכל דבר יש זמן וכשאין שיגרה שבה לכל דבר יש זמן אז זה מבאס מאוד.
נהייתי שרופה הבלט הישראלי
נהייתי שונאת את אוהד נהרין
אנשים שמבינים במוזיקה ומדברים כל היום על להקות ואקורדים לפעמיים נורא מעצבנים
ברטה ימפולסקי נהייתה האלילה שלי ומודל שלי לחיקוי
בעתיד אני בטח אתמכר לכדורי שינה
נהייתי חכמה
אבל גם מטומטמת
נהייתי שונאת אנשים (אל תקחו ללב)
נהייתי שונאת סיפורי אימה
נהייתי בלחץ אטומי תמידי (לא בעצם,תמיד הייתי לחץ) אם לא הייתי בלחץ לא הייתי אני
נהייתי שונאת מדריכים
נהייתי שונאת מורים
אני מרחמת על אנשים שהם לא פעילים כמוני
אני מרחמת על אנשים שעוד לא מצאו לעצמם מקצוע לעתיד
אני מקנאה באנשים שיש להם זמן
אני בקנאה באנשים בכללי
נהייתי פחות עדישה
נהייתי אוהבת (רוב הזמן) אוכל בריא
נהייתי פחדנית
נהייתי אבא שלי-אני לא בנאדם פתוח (בשני המובנים אהם אהם איתי תאמין לי אהמ)
נהייתי חופרת
נהייתי...נהייתי אני
נהייתי רעבה!
סתם לא...אני? אני רעבה רק בשני מצבים:
כשאני בצופי ים וכשכאני בקורסים (מחנה קיץ של הצופי ים שמזכיר טירונות)