אז...עיצוב חדש :P
מוזמנים להגיב מה דעתכם,וגם לכתוב לי משהו בתיבת המסרים השקסית הזו שבצד=]
ערפל מתקלף מעורם של העוברים ושבים בעודם מתקרבים,
תאורת רחוב נמרחת עם נוזל שמפיקות עיניי...
אגלי אדים מכסים את זגוגית החלון,
כותבת עליו את שמי,ונושפת.שמי כלא היה,נעלם לו.
צלילי הטיפות בלילה כקולות אימה בחדר מדרגות חשוך.
עלי העץ נמסו בגשם הרעיל,והעץ ערום נותר,ערום באמצע הכיכר.
ילדים עוברים וצוחקים על העץ הערום,ונתקלים בגופות למרגלות רגליהם.
גופות באמצע הרחוב,זה כבר הרגל שהוסגל עם השנים.
לעידן זה חיכו כה הרבה אנשים,שהכסף יהיה חסר תועלת.
ובכן מה חשיבותו של הכסף,אם לא ניתן לקנות ולמכור דבר,
והוא לא יצילך מהמוות,ההולך וקרב. ואין נפש אשר תדע,
אם האיש שמתקדם לעברך הוא אדם כמוך,או סיבת מותך.
ואין נפש אשר רואה,אם הסוכריה שאוחז הילד,היא אכן סוכריה ולא סכין.
ואין נפש אשר מריחה,את ריח הרחוב,שיכול להתברר כרעיל.
ואין נפש אשר שומעת את צלילי המוות,שיכולים להיות מחיאות כפיים של ילדים.
אך יש נפש,שיודעת כול זאת,תוכל לשאול אותה,בעולם הבא.
31.10.07- 9:34
היום האחרון של חודש אוקטובר,חודש לידתי,כמה אופייני ולא מאגי יכול להיות זמןו זה?
הזמן המדויק של מה שגרם לי כאב כה רב,ואני מאמינה שגם שעת מותו של ג'ניה ז"ל.
ולא סתם נאמר כי כשמישהו חשוב מת,מישהו חשוב נולד.
אני מקווה שזה נכון בכול מקרה.בינתיים החיים מביאים איתם צרות ושמחות נוספות,
ואני ממשיכה לי הלאה.אהבה היא רגש כביר שלא כול אחד יכול לשאת על עצמו.
אני כן,אבל דווקא מי שאני אוהבת,לא יכול לשאת את העוצמה הזאת.
לרגע אתה האדם הכי מאושר עלי אדמות,כי אהובך עמך,וברגע הבא הכול מתרסק
ארצה,ואתה הופך לעצוב עלי אדמות,כי אהבתך נגזלה ממך.אהבה יכולה להיות הדבר הכי טוב שקרה לך,
אבל אם לא תסתכל טוב,היא עלולה להיות הדבר הכי רע שקרה לך.
אור עיניו כבה,
וכול נחשול של תקווה נעלם מפניו.
לבו פועם בעוז אף שאני יכול לשמוע פעימותיו שצלילם
כצליל פעמוני זכוכית מתנפצים על הארץ.
ןלעיתים היה גם לו את הדחף,לרוץ אל מסלולה של המכונית ההולכת וקרבה.
ולעיתים היה גם לו את הדחף,לזנק מן ההר שהרקיע שחקים.
ולעיתים היה גם לו את הדחף,לנעוץ את הסכין החדה בחזו.
אך בכול זאת,כמו לכולנו,משהו בתוכו עצר את הדחף הזה,
משהו שאומר שיש לך סיבה להמשיך לנשום את האויר הזה.
ואין נפש בינינו היודעת מהו דבר זה,התמיד עוצר בעדנו.
ואולי אלו פניהם של יקירינו,העולים במוחינו כרגע.
פנים יקרות לנו כה,התמאבלות על גופתך.שקופית זו בדמיון מעציבה,
וכשאתה רואה את המשך השקופית,שיקירך מת למרגלותיך,אתה יכול לשקוע
בתרדמת הנצחית הנקראת בשם הידוע לכול,המוות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
