הבלוג המפורסם שלי

אני יודעת שזה ישמע מוזר ואגואיסטי אפילו, אבל כל חול המועד הזה הרס לי את החיים! (נו, בהקצנה כמובן..).

אני כבר שבוע לא אוכלת כמו בן אדם, כי הבית לא כשר ואני מחפשת רק את המצות ואת מה שרשום עליו "כשר לפסח", אני רבה עם חבר שלי כל שניה כי יש להם אלף דודים בבית (עזבו מה הסיבה האמיתית זה אישי אבל קשור לחול המועד, כולם בבית וכאלה).

אני עובדת, וכל הלחץ בעבודה נופל עליי, כי למנהלת שלי אין את היכולת לעמוד במילה שלה, ו-יש אלף אנשים). ובקיצור ממש פסח שמח עובר עליי, אני באופן כללי ממש שונאת את פסח. אפילו את יום כיפור אני מעדיפה על פסח, טוב נו, בכל מקרה הבלוג הזה נועד לקיטורים ולשפיכת הלב בזמנים קשים. אז אני מרשה לעצמי לקטר קצת על ה"סדר פסח" מה שהייתי קוראת לו "בלגן הפסח".

ANYWAY

אני אהיה קצת יותר רצינית, כל התוכניות שלי לעבור לאילת הלכו לטמיוון בגלל ים, אין לי דרך לעזוב עכשיו כי אז אני פשוט עוקרת לעצמי את הלב, אבל אני יודעת שאם נפרד אני אהיה חייבת לעשות את זה - כי אני לא אשרוד פה בלעדיו, לא בלשלב הזה לפחות.

אני חייבת להודות שהוא הבן אדם הכי מושלם שיצאתי איתו איי פעם, והוא הבן אדם שהכי אהבתי - אוהבת - ו-אולי אוהב

וכל כך בא לי לאכול אותו עכשיו שזה לא ייאמן, אבל מה אני אעשה שאנחנו כל שניה וחצי רבים, זה כבר לא נורמאלי, אני לעפמים מרגישה כאילו אנחנו פשוט מבזבזים את הזמן אחד על השני, והליימודים האלה גם מעיקים על הנשמה, מה אני אעשה עם כל הסמסטרים שמצפים לי אני לא יודעת.

איך אפשר לשרוד בלי האדם שאתה אוהב? איך אפשר לצאת מזה? איך ? אני רק חושבת על עצם המחשבה ואני מתעלפת, אולי פשוט התאוריה שלי הייתה נכונה, נועדתי להיות לבד.

כנראה שלא נועדתי לחיות בזוג והזוגיות היא סתם אשליה שלי בעולם הזה  מזוויע לחשוב על זה ככה אבל אולי זה באמת ככה.

לפעמים אני חושבת שהאגואיסטיות שלי תעלה עליי ובחיים אני לא אסתדר בעולם.

:(

=]