הולכת ברחוב קדימה קדימה לתוך האפלה ,מבטה החסר תכלית נעוץ בשמים מחפש לו את מלאכו הבוכה איתה הלילה. צעד אחרי צעד מתקדמת בדרכה השמים, מלאך, בוכה בחוזקה.

אל תבכה אהובי בקרוב אצטרף אלייך, לשמים, למרומים, אעזוב את העולם האכזר הזה אעזוב כאן את ביתי ועברי אמשיך לעתיד

החיים מתחילים כאשר הם מסתיימים, אנא אל תברח המשך לבכות. שעדה שאתה עדיין נמצא איתי, שלא עזבת אותי.

הלילה יקירי אעלה לעולמך לעד ואקיים את הבטחתי, אשאר שלך לעד גם אם תשאיר אותי לבד.

הבדידות , העצב , לא עוזבים שנים חיקיתי שתשוב מהמרומים אך לא חזרת למרות שהבטחת בכל ליבת, כשעזבת נישקת אותי בשפתיך הרכות ונשבעת "אני עוד אחזור". ובכל ערב עמדתי בגשם בקפור, חיקיתי שתשוב אהובי חיכיתי עד עלות השחר ולא חזרת, לא האמנתי כשאמרו לי "הוא לא יחוזר" ידעתי שתעמוד בהבטחותיך , איך יכולת?