קריאה מהנה ! D:
מהפרק הקודם
פתחתי אותו והכנסתי את הדברים, סגרתי את הלוקר ותמר עמדה מולי.
"את רעות, נכון?" היא שאלה אותי.
"כן.." עניתי.
"אז כדי לך להתרחק מתומר!"
פרק 4
היא דחפה אותי.
"מה את רוצה ממני?" דחפתי אותה בחזרה.
"שתתרחקי ממנו!"
"למה?"
"כי הוא שלי.."
"אבל אמרו לי שאתם.." התחלתי לדבר והיא קטעה אותי.
"לא משנה מה אמרו לך! תומר הוא שלי.. וכדי לך להתרחק ממנו, ברור?!" היא איימה עליי.
"כן.." מלמלתי והשפלתי את ראשי.
"יופי.." היא חייכה חיוך ציני והלכה.
ליוויתי את צעדיה במבט שלי עד שהיא נעלמה.
הסתובבתי והתחלתי ללכת לכיוון הקפטריה בדרך נתקלתי בתומר.
"היי.." הוא חייך עליי.
"היי.." אמרתי במהירות והמשכתי ללכת.
"את הולכת לקפטריה?" הוא הלך אחריי.
"כן.."
"אני בא איתך" הוא אמר והסתובבתי עליו במהירות.
"עדיף שלא.."
"למה?" הוא לא הבין.
"כי.. עזוב.." התחלתי שוב ללכת. הוא תפס לי את היד.
"למה עדיף שלא?" הוא חזר על השאלה.
"אתה לא מעדיף ללכת עם החברים שלך?" ניסיתי למצוא תירוץ.
"לא.."
"עדיף שתלך איתם.. אני.." התחלתי לדברו והוא קטע אותי.
"תמר איימה עלייך?" הוא ענה פתאום.
לא עניתי, המשכתי להסתכל עליו, נשמתי עמוק והלכתי משם במהירות.
_
"סופסוף הגעת!" חייכה מיטל והתיישבתי לידה.
"מה קורה?" שאלה אותי קורל.
"בסדר.." חייכתי חיוך מאולץ.
"את בטוחה?" מיטל הסתכלה עליי, היא ראתה שקרה משו.
"כן.."
"אוקיי.." היא חייכה.
"רעות?" שמעתי קול מאחוריי, הסתובבתי וזה היה תומר.
"מה?"
"אני צריך לדבר איתך.."
"על מה?"
"את יכולה לבוא?"
"אני אוכלת עכשיו.."
"רעות! לכי איתו!" לחשה לי אוריין.
"אוקיי.." אמרתי לתומר ושנינו הלכנו החוצה. התיישבנו על הדשא.
"תקשיבי.. אל תתני לתמר לאיים עלייך.." הוא החזיק לי את היד.
"כבר נתתי, מאוחר מדי.." הזזתי את היד ממנו.
"לא נוכל להיות ידידים בגללה?" הוא שאל בקול עצוב.
"תומר.. אני לא רוצה להסתבך.."
"מצטערת.." הסתובבתי והתחלתי ללכת, הוא תפס לי היד ומשך אותי עליו. הייתי ממש קרובה עליו, יכולתי להרגיש את הנשימות שלו.
פרק קצת מפגר.. אני יודעת :/ אבל מקווה שאהבתם ! תגיבו ? 33>>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
