יש עוד 2 פרקים עד שיגיעו הפרקים שהבטחתי עליהם את הפרו, הפרקים הכי מותחים, מרגשים ועצובים בסיפור, יש לכם עדיין צ'אנס לתת לי פרו ולקרוא את הפרקים האלה לפני כולם ! D:
קריאה מהנה ! D:
מהפרק הקודם
"אני כבר מלא זמן מחכה שתהיי מוכנה! ואת כל הזמן 'אני לא מוכנה'"
"כי אני לא מוכנה באמת! אתה לא מבין?!"
הוא הסתכל עליי במבט מאיים, פתאום הוא נישק אותי בכוח, והתחיל לפתוח לי את המכנס בכוח.
"תעזוב אותי!" ניסיתי לדחוף אותו ממני, אבל הוא היה הרבה יותר חזק.
פרק 30
הוא לא הקשיב לי והוריד לי את החולצה, הייתי רק עם חזייה.
"דיי!!" צרחתי. והוא המשיך.
פתאום מישהו בא והעיף אותו ממני, הסתכלתי לראות מי זה, זה היה תומר.
קמתי מהר מהמזרון, שמתי את בחזרה את החולצה שלי ונעמדתי לידו.
"אל תיגע בה יותר ברור לך?!" הוא צרח עליו ונתן לו אגרוף.
"תומר! זה מספיק!" צעקתי בעצבנות.
תפסתי לו ביד וגררתי אותו משם.
"את בסדר?" הוא עצר פתאום והסתכל עליי.
"כן"
"בטוחה?"
"אמרתי שכן, אז כן!" אמרתי בעצבנות והסתובבתי עליו.
"אני עוזר לך, וככה את מדברת עליי?"
"הייתי יכולה להסתדר גם בלעדייך" אמרתי ושילבתי ידיים בעצבנות.
"כן.. ראינו"
"טוב מה? אתה רוצה שאני אגיד לך תודה? אז תודה טוב?"
"אולי תירגעי?" אמר והתקרב עליי.
יכולתי להריח המדהים שלו.
"טוב, אני צריכה ללכת לישון כבר.. אז להתראות" חייכתי עליו ועליתי לחדר. נכנסתי מתחת לשמיכה ונרדמתי.
"רעות תקומי!" קורל זרקה עליי כרית.
קמתי מהר והתחלתי להתארגן.
"תגידי.. איפה היית אתמול?" שאלה אותי פתאום מיטל.
"עם אלון.."
"ו..?"
"נפרדנו"
"למה??" שאלה במהירות והתיישבה ליידי.
"הוא היה ממש מגעיל, וניסה בכוח להפשיט אותי"
"ואיך השתחררת ממנו?"
"תומר הגיע בדיוק.."
"אה אוקיי.. הבנו" חייכה אוריין והתיישבה גם היא ליידי.
"אנחנו לא חזרנו, שלא תחשבו"
"טוב, טוב" שתיהן צחקו והמשיכו להתארגן.
ב8 האוטובוס יצא והתחלנו לטייל, היה דווקא כיף אבל חזרנו בלילה מאוחר, עייפים. ישר נכנסתי למיטה החמה שלי בבית ונרדמתי.
קרני השמש חדרו התריסים והעירו אותי.
קמתי מהמיטה והתחלתי להתלבש ולהתארגן. התאפרתי וסידרתי טיפה את השיער.
לקחתי את התיק והפלאפון ויצאתי החוצה והתקדמתי לכיוון הבית ספר.
"בוקר טוב.." אלון התקדם עליי ונתן לי נשיקה בלחי. כאילו לא קרה כלום!
"מה אתה רוצה?" תקפתי אותו.
"מה יש לך?"
"מה יש לי? שכחת אולי מה קרה לפני יומיים?"
"אה זה.. רציתי לבקש סליחה"
"אלון, זה נגמר בינינו.." אמרתי והקפתי אותו.
"אבל ביקשתי סליחה!" הוא צעק לי.
"היא לא מתקבלת" אמרתי והמשכתי להתקדם.
_
"אני לא מאמינה! איך יכולת להיות כל כך טיפש?!" תמר תקפה את אלון.
"בואנה.. תירגעי את!" תקף אותה בחזרה.
"כול התוכנית נכשלה, בגללך!"
"בגללי? את בכלל לא עשית שום דבר כדי לכבוש את תומר!" הוא התעצבן עלייה.
תמר עצרה והסתכלה עליו במבט מאיים. פתאום היא העיפה את היד שלה לעברו ונתנה לו סטירה והלכה משם...
ספוילרים מהפרקים הבאים
"תראו את תמר, איך היא מתחרמנת על תומר.."
"אתה ותמר ביחד?"
"שהוא אוהב אותך, והוא לעולם לא יתגבר על זה"
פתאום נשמעה מוזיקה של גיטרה ומישהו התחיל לשיר. פתחתי את החלון ויצאתי למרפסת והסתכלתי למטה...
"אני אוהב אותך!"
הוא נישק אותי בהתחלה ברכות, ואז בפראות.
הפלאפון נשמט מידיו של תומר ונפל על הרצפה בחוזקה. הוא לא האמין למה ששמע כרגע.
"אני מצטערת..."
Rescue me
"לאאאאאאאאאאאאאאאאאא!!"
אואו, מקווה שאהבתם את הספוילרים ^^
תגיבו 3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
