לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

זה רק הלב שכואב לך אל תדאגי, זה רק הלב.




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007

פעם אחרי פעם..


טעות אחרי טעות..

כ"כ קשה לו להבין שהוא טועה?! שהוא פוגע בכולם 'על הדרך'..?

אף פעם לא כעסתי עליו ככה,

אף פעם לא הסתכלתי עליו ככה... בגועל [?]

 

היא מתקשרת אלי, ואחרי כמה דקות מספרת מה היה אתמול.

תפסיק לחשוב שהכל מגיע לך.

תתחיל להראות שזה מגיע לך, אפילו התנצלות היא לא קיבלה.

מאוכזבת מימך בדיוק כמו שכולם מאוכזבים.. מההתנהגות הזאת.

והכי מצחיק [ או יותר נכון עצוב.. ] שהוא לא יודע כלום על זה, מתנהג איתך כרגיל..

לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היה יודע.

 

עדיין שומרת בלב, אף אחד לא יודע כלום..

הרבה פעמים זה כמעט ויצא, כמעט והתחלתי לדבר על הכל

אבל עצרתי את עצמי בזמן.. יודעת שאני לא מסוגלת לדבר על זה.

 

כ"כ שונאת את המצב הזה...

איך תמיד הייתי מסתכלת עליך במין הערצה, כשכל מה שעשית היה בשבילי 'וואאו..' אחד ענק.

 

 

אאאווך... =/

 

נכתב על ידי * fallen star * , 16/11/2007 14:01  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



איך פתאום הכל השתנה?


בהלם ממה שעשית.

שולחת הודעה, "מה את מתערבת בכלל" ענית.. צפוי.

לא מאמינה מכל מה שיוצא ממך, מאיפה זה הגיע?

אחרי כל מה שנותנים לך, כל מה שעושים בשבילך.. ככה אתה 'גומל' ?

כועסת כ"כ..

כולם מאוכזבים ממך, איך לא? אחרי התנהגות כזאת...

זה התחיל עוד מיום שישי... [ ואני, ברוב תמימותי חשבתי שזה עבר.. ]

יצאתי בערב, ללא כל חשק, לים.

שוכבת על שמיכה עם שיר עצוב והדמעות עולות לעיניי.

מסתכלת על כולם, נהנים.

למישהו אכפת?

מתה להוציא הכל... יודעת שאם רק אתחיל לספר, אתחיל לבכות. מוותרת.

אבל בכל מקרה רוצה.

מרגישה הכי לבד בעולם...

אחרי שדווקא היה נראה שהכל מתחיל להסתדר, שוב הכל משתנה.

למה זה היה צריך להשתנות!?

היא סיפרה לי ועוד שנייה בכתה, גם היא בהלם ממה שעשית.

"אחרי שנותנים למישהו הכל, זה מה שקורה.. הוא חושב שמגיע לו הכל." אמרתי לה

"כן, זה מהפינוק.."

 

 

' אחלה דרך לפתוח את השבוע.. '

 

3>.

נכתב על ידי * fallen star * , 11/11/2007 07:54  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



התרחקות מטורפת .


אין לי מושג מה קרה פתאום.

מרגישה שאני מתרחקת מכולם, לאט לאט..

וכאילו, לאף אחד לא באמת אכפת, או שאכפת אבל לא מספיק בשביל לשנות את המצב.

או שיותר גרוע - לא שמים לב לעיניין.

 


 

מעצבן אותי שאנשים לא מכירים אותי!!! לא מכירים בכלל.

כנראה גם החברות שהחשבתי לחברות הטובות, הקרובות

לא מכירות..

איך לעזעזאל היא חושבת שאני אעשה כזה דבר?!

לא מבינה מה אני מדברת איתה, אטומה לא מקשיבה בכלל למה שיש לי להגיד..

לא מאמינה למה שאני אומרת.

או שפשוט נוח לה לחשוב ככה, כי הרי איך אני אהיה ניטרלית?! 'חייבים לנקוט עמדה'

כ"כ לא.

לא רוצה שום קשר לריב הזה, לא רוצה לשמוע מצב אחד דברים על הצד השני ולהיפך

- לא - רוצה .

כי הרי בסוף אני זאת שתידפק, צפוי לא?

בדיוק מה שקרה היום, כשאחת מהן רצתה שאספר לה מה השנייה אמרה,

וכשאמרתי בלי סוף שאני לא אספר התעצבנה.

על מה?!

על זה שאני לא רוצה להתערב?!

חושבת שאם המצב היה הפוך הייתי מספרת,

" עצוב שאת חושבת שהייתי מספרת,

לא הייתי מספרת"

רשמתי לה, והיא לא ענתה.

ועוד כשכמה שורות לפני כן כתבה : "אני לא רוצה לריב איתך בגללה"

אם את לא רבה איתי בגללה, אז מה את עושה עכשיו?

 

גם כשאני עוד רוצה לצאת בסדר פה, לא לקחת צד בריב ביניהן, כי הרי שתיהן חברות טובות שלי,

אני יוצאת פה לא טוב.

ועל מה?, עוד לא הבנתי.

 

נכתב על ידי * fallen star * , 7/11/2007 20:42  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  * fallen star *

בת: 35




1,752

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל* fallen star * אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על * fallen star * ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)