טוב אנשים אני מכריז סופית את היום חמישי הזה כאחד הימים הגרועים והמגעילים ביותר שעברו עלי בכל החיים שלי.
ולא אני לא יתחיל מיום האהבה כי יש נושא הרבה יותר קשה מזה.
הסתבר שבזמן שאני הייתי בתגבור בבצפר הדפוק שלי במגמה הדפוקה שלי
אבא של אחת הילדות מהבצפר שלי ומהשכבה שלי נפתר אולי אנחנו לא החברים הכי טובים אבל בכל זאת פה ושם אנחנו מדברים וגם בלי קשר לזה בנאדם שמת צריך לכבד אותו ולבוא להלוויה שלו כואב לי בכלל לרשום את הפוסט הזה
ואני מרגיש כל כך רע שלא הייתי בהלוויה.
והכל בגלל התגבורים המזדיינים האלה בבצפר שלי אם רק הייתי יודע לא הייתי חושב פעמיים על להבריז מזה.
זה קשה קשה אני חושב עליה וכמעט בוכה לחשוב מה עובר עלייה ואז נוספת לזה ההרגשה שאאני כמישהו שמכיר אותה אכזבתי אותה בזה שלא באתי.
נעבור לנושא אחר הרבה פחות כואב אבל גם כן כואב
היום בבצפר התסכלתי הצידה וראיתי את מי שפעם הייתה כמו אחות בשבילי ושלא תבינו לא נכון גם היום אני יעשה הכל בשבילה, אבל אני הייתי מפגר ורבתי איתה לפני כמה חודשים לתקופה של חודש מאז ברור שהשלמנו אבל זה לא אותו דבר
וכמה שאני רוצה זה כנראה בחיים לא יחזור להיות אותו דבר אנחנו ממש כמו שתי ילדים מהכיתה כאילו בחיים לא היינו קרובים
ולראות את זה פשוט מעציב אותי עוד יותר כל היום התבאסתי לראות אותה לשמוע אותה ואת הצחוק היפה שלה לדעת שפעם אני זה שהצחיק אותה ועכשיו אני זה שעומד בצד ושומע אותה.
לראות שהתרחקנו בגלל טעות אחת מפגרת כל כך שאני מתחרט עלייה עד היום.
אני יודע שהיא לפעמים קוראת פה ואני מקווה שאם היא תקרא את זה שתבין שהיא עדיין אחד האנשים הכי חשובים לי בעולם ושהיא תמיד תשאר בלב שלי לא משנה כמה רחוק נהיה אחד מהשני ולא משנה אם נריב
אחותי אם את רואה את זה אני חולה עלייך ואני תמיד אשמור עלייך :)
והנושא השלישי שהיה אמור להיות הנושא העיקרי היום אבל לאט לאט נוספו עוד מצוקות יותר קשות ליום הגרוע הזה :(
טוב בטח כמו שנחישתם זהו יום האהבה
לדעתי זה יום מפגר ברמות וסתם פוגע
כאילו מי שיש לו אהבה צריך להראות את אהבתו כל יום ולא להקדיש יום מיוחד בשביל זה.
זה כמו הערסים שלא הולכים פעם אחת לבית כנסת ואז ביום כיפור נהיים לי צדיקים מן המניין
יום האהבה זה יום שסתם גורם לאנשים שרוצים אהבה ולא מוצאים להרגיש רע עם עצמם בכך שהם רואים את כל הזוגות שאוהבים אחד את השני וזה פשוט קשה
במיוחד שהילדה שאתה אוהב לא ממש בעניין שלך והיום שדיברתי איתה היא לא ממש התייחסה אלי למרות שאנחנו כן חברים טובים לפחות ככה אני מקווה.
אבל בכל זאת ביום האהבה שאתה בא לדבר איתה והיא לא מתייחסת זה פשוט כאילו הוציאו לך תלב דפקו אותו עם פטיש והחזירו אותו שבור וכואב.
בנוסף לכל זה שכחתי לציין שהחברה הכי טובה שלי (לא יודע אם אני שלה) היא ילדה שפעם אהבתי כל כך הרבה זמן שאי אפשר לתאר וזה רק מחזק את המקום שלה בלב שלי כי אהבה ראשונה לא שוכחים גם היא אהבה כואבת.
בקיצור יש עוד משהו קטן שקרה היום שגרם לי להיות עצוב אבל אפשר לסכם שהיום חמישי הזה מוכתר לאחד מהימים הכי גרועים שלי בכל הזמנים וגם עכשיו שאני רושם תפוסט הזה אני מתאפק לא לבכות כי היום זה פשוט כואב אישיתי וחברתית פשוט הורג:(:(:(
כרגע אין לי ממש מה לעשות כי אין לי חשק לכלום אז ביי אנשים אני הולך לישון
אני מאחל לכולכם יום אהבה שמח.
ומשפט אחד שאני ממש אוהב : תהנו בכל רגע בחיים כי החיים יכולים להיגמר בכל רגע
ובזה נסיים את הפוסט הדי דכאוני הזה :(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
