Build God. Than We’’ll Talk.

משעמם לי.

סתם פתחתי בלוג.

היום הייתה מסיבת הפתעה לעדי.. אני מתה עליה.

אבל היא נהייתה ממש מוזרה.. היא ממש לא אותו דבר.

או אולי אני ממש לא אותו דבר. ממש השתניתי בחופש. שנה שעברה הייתי ממש אופטימית, ותמיד היה לי מצברוח..

לא שאני כבר לא אופטימית עכשיו. אני כן, מאוד, תמיד הייתי. אבל כבר אין לי מצברוח לשום דבר..

אין לי מצב רוח לחברות, לבצפר למשפחה.. לשום דבר. אני רק רוצה שיעזבו אותי בשקט..

וזה ממש מוזר.. כי אני אוהבת צומי..:P

בכל אופן... אף אחד כבר לא כמעט לא מעניין אותי.. השכבה, שפעם כמעט כל החיים שלי היו סובבים סביבה, כבר לא מעניינת אותי..

לא כלכך איכפת לי מה אחרים עושים, למרות שפעם זה היה לי ממש ממש משנה..

נגיד דפנה, מתחילה להסתובב בעיר כל ערב, משכרת מעשנת, לא יודעת מה היא עושה שם.

והיא חברה ממש טובה שלי וממש איכפת לי ממנה.

אבל אני לא אומרת לה כבר שומדבר בקשר לזה. אני לא כלכך מדברת איתה על זה. למרות שאני מרגישה שהיא מגזימה טיפה או שזה ממש לא היא,

ושמשהו התקלקל אצלה לגמרי.. כי היא הייתה ילדה ממש ממש טובה שנה שעברה, אחת שאתה הכי פחות מצפה ממנה..

זה לא שאני אף פעם לא מעשנת או אף פעם לא משכרת.. אבל פעם זה היה ממש מפריע לי.. לא יודעת..

השתניתי.