בראי הגדול מסתכלת

ומיד את ראשי מרכינה

לא אוכל עוד הרבה זמן לבהות

בדמותי המעוררת שנאה

מה יש בי מעבר לגועל?

אין חן לא בחוץ

לא בפנים

והטוב שהיה ואינו

נעלם במרוצת השנים

ויש שאומרים לי עדיין

שאינם רואים דמות בלויה

אך דרך עיני, המשטות בי בלי דיי

אראה דמות פגומה ודחויה

זוהי תחילת הנפילה

אל תוך בור דיכאון אינסופי

ואם יש לו תחתית שם באופק

בעוצמה יתרסק בה גופי