לא ראיתי אותך כבר 4חודשים מאז שנעלמת. הייתי בטוחה כשתלך, אז תחזור, אבל עד היום לא חזרת.
פירסמתי אותך באינטרנט, התקשרתי לעמותות ואגודות, תליתי מודעות בעצים ובכל עמוד שראיתי, אבל לא קיבלתי שום סימן חיים ממך... !
איפה אתה ברקוקי שלי?! לאן נעלמת?! אני רואה אותךך בחלומות, בתמונות, ומחכה יום יום ליראות אותך מחכה לי בשער שמח מהחיים ומקשקש בזנב.
אוףף! אתה ככ'' חסר לי! הורגת אותי המחשבה שאוליי חם לך, קר לך, כואב לך, ואני לא שם כדיי להיות איתך! כואבת לי המחשבה שאולי לא הייתי טובה מספיק, אוליי עזבת בגללי! אוליי התייחסתי יותר מידיי לבלאק ואתה הרגשת מקופח! עכשיו שאתה לא נימצא, אני אוכלת לעצמי את הלב! כי אוליי כל זה קרה בגללי?! אוליי בגלל זה עזבת?! אולי מצאת בעלים יותר טובים מממני?! אולי אתה מת?! רק ה' יודע...
אתמול, מאוחר בלילה, ניזכרתי בך כשהיית קטן, כשהיינו משחקים ביחד, מטיילים ביחד, אתה היית החבר הכי טוב שלי! אבל פתאום החלטת להעלם! התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה, וכן! גם עכשיו אני בוכה, כשאני כותבת את זה בבלוג שלי! החלום שלי זה שתחזור אליי! והפעם, אני לא יעזוב אותךתך אף פעם! אני יחזיק אותך חזק חזק ואתן לך חיבוק גדווול!!!!!! רק תחזור! בבקשה!!!! אין לך מושג כמה ראני מדברת עים ה', מקווה שהוא יישמע את תפילתי, כדיי שתחזור! אוהב אותך, ועדיין אוהבת, אני.