אז ככה יש לי בקו"מ בחור שלפי מה
שאומרים כולם אנחנו משדרים חיבה אחד כלפי השני במלא מובן המילה כולם כזה מסתכלים
מהצד וטועים לעצמם מתי זה יתפתח כבר מחכים שזה יקרה
ות'אמת שאני לא יודעת מה לעשות עם זה
אני ממש כבר לא יודעת איך להתנהג עם בנים כבר משהו נאבד לי שם מתישהו בזמן שהייתי
עם אורן שנה מהחיים שלי..
אני עוד לא החלטתי עם זה לטובה, או
לרעה.. מה שבטוח שיש פה שינוי ענקי.. וזה מפריעה לי שאני לא בטוחה בכלום כבר..זה
מלחיץ אותי לא להיות יודעת תמיד ובטוחה תמיד זה לוקח ממני את השליטה שאני כ"כ
אוהבת להיות בה וכרגע אני לא מוצאת אותה אני כאילו נמצאת באפלה ומחכה לזריחה..
ולהתפכחות שלי.. והיא לא מגיעה......
עוד משהו שמטריד אותי זה בחור שיצאתי
אתו לפני כמה זמן וכשהחלטנו להפגש אצלו בבית אז יצא שהתנשקנו ואחרי זה הוא החליט
שלא מתאים לו קטע מיני.. אז אמרתי אוקי פאנן וזה.. בזרימה..ברור שקצת נעלבתי אבל
אנחנו לא ילדים בגן ואנחנו כבר מספיק בוגרים כדי להבין שהוא לא אמר את זה כדי להעליב
אותי..חוצמזה שהפגישה הראשונה שלנו היתה מדהימה הוא בא לטבעון וישבנו מ10 בלילה עד
איזה 6 וחצי בבוקר ככה..רק דיברנו על הכול..פשוט על הכול.. והיה קר והיה עקיצות
היינו במקום מהמם שאני בחרתי..
והוא שמח שזה המקום שבחרתי..בכל אופן
היה מדהים אחד הרגעים היפים בחיים שלי ושלו..ואיך אני יודעת את זה..
היתה לנו תקופה של איזה חודשיים או חודש
וחצי בלי להחליף מילה.. כמעט!
ואז בראש השנה סגרתי בבסיס והתקשרתי
אליו קצת מדוכאת..כי לא ידעתי למי לפנות כבר.. והרגשתי שהוא יבין אותי פשוט פשוט
יבין כזה שאתה לא צריך לדבר יותר מדי כדי שהבן אדם השני יבין אותך כזה הוא כלפי
ואני כלפיו..זה מדהים אותי גם כמה אנחנו כאילו יש ביננו כימיה מדהימה בשניה
הראשונה היה את הקליק הזה שכזה תמיד מחכים לפיצוץ ו...כן היה לי את זה שם.. וכן עקץ
לי בלב כשהוא אמר לי שהוא לא רוצה בי מעבר לידידה אני עד עכשיו לא בטוחה שהוא סגור
על זה..
כי שבוע שעבר שיצאתי לגימלים אז באתי
אליו במוצ"ש..והיה מאוד מענין להפגש היה לי איך להגיד וואי קשה לי להתבטא
בכתיבה בנושא הזה לא יודעת למה בכל אופן הוא מאין ספר שכביכול פתוח אלי.. אבל כל
דף כ"כ כבד להפוך ואני רק בעמוד ה5 אולי.. לספר מאוד גדול שאני ממש מקווה לסיים
לקרא רק שיתן לי..הוא כאילו כ"כ רוצה בי אבל עוצר את עצמו ככה זה מרגיש לי..
בראשון אחרי שישנתי אצלו < והוא ישן
בחדר ליד> אמא שלו הסיעה אותי לירושלים כי היא היתה ממילה בדרך..אז פיתחנו שיחת
חולין כזאת בזמן הנסיעה היא מדהימה התאהבתי בא וממה שהוא אומר גם היא התאהבה בי..{:
אני שמחה מזה כ"כ!
היא סיפרה לי הרבה דברים שהוא הסתיר
ממני ז"א ידעתי תמיד שהוא כותב קטעים וסיפורים ושירים והכול הוא מאוד מאוד
מוכשר ואינטליגנט אני אוהבת את זה אצלו..היא גילתה לי שמאז שהוא פגש אותי הוא
המשיך לכתוב.. והרגשתי כ"כ חשובה זה כ"כ ריגש אותי.. והיא גם אמרה לי
שהוא כתב עלי קטע ואמרתי לה שאולי כדי שהיא תפסיק לספר לי כי נראה לי שלא הייתי
אמורה לדעת על זה אבל זה כ"כ החמיאה לי ככה שחיכיתי איזה 4 ימים עד שהצלחתי
לשאול אותו על זה.. הוא היה קצת מובך אבל הוא אמר שזה נכון באיזה שהוא שלב של
השיחה החסרתי נשימה ממש ככה כי זה ריגש אותי מה שהוא אמר וכשאמרתי לו שלרגע לא
נשמתי הוא כתב לי ש- " זה טוב..כשלא נושמים מהריאות נושמים מהלב"
הוא תמיד מדבר במשפטים כאלה וזה הורס
אותי זה מדהים אותי ואז אמרתי לו שאני ממש שמחה שאני נותנת לו השראה לכתוב שזה ממש
טוב שזה לא רק טוב שזה מצוין והוא אמר
"זה לא רק מצוין זה מדהים"
עניתי
"זה לא רק מדהים זה קסום"
והוא ענה
"קסום זאת המילה האחרונה בסיפור"
ואז החסרתי נשימה..
כי קסום זאת מילה שאני משתמשת בה המון..
הוא אשכרה הגבר הכי רגיש שפגשתי מימי
והוא כ"כ מרוחק ממני..זה מטריף אותי..
אוף! יבוא היום ואני יודעת שהוא יבוא
היום הזה , שהוא יושיב אותי ואשכרה יפתח אלי ויגיד לי כל מה שהוא חושב ואני דיי
יהיה בשוק אני מקווה שזה יקרה כאילו..בכל ליבי מקווה שהוא ידבר אלי ושאני לא יצטרך
לינוק ממנו כל זיז של מידע שאני יכולה ולהתחנן לתשובה ישירה ולא לכל ה"מסביב"
שהוא מומחה בלסובב לי את הראש..
טוב ברמת העיקרון רק רציתי לשתף..
ולקצת דברים שטחיים יותר-
אני בטירונות קורס מ"כים בביסלח
314
אני לא יגיד שקל לי שם..אבל אני לא
מוותרת לעצמי
כי "קשה יש רק בלחם , וגם אותו
אוכלים"
ועוד צמד מילים שעוזר לי המון "
אין כאב" לצרוח ולצרוח אותו עד שאת מאמינה לו עוזר מאוד תנסו!
אגב כבר נהיה לי את הדיבור של המ"כית
משפטים כמו –
"נווו מה?!, מה נראה לכם?,מאיפה
האומץ, באמת נראה לך ש...,וכ"ו.."תפסו אצלי כצמדי מילים בסלנג היום יומי
שלי זה ממש הזוי..
אהה.. ירדתי 9 קילו..
ואני שזופה צבאית הכול כולל הכול השעון
ה וי הידיים וזה מצחיק ת'תחת..
זחלתי הר, ישנתי בבור, שכבתי על שיחי
קוצים, נקעתי את הקרסול מליון פעם,רצתי 2000 סתם לכיף,תוזזתי כמו מניאקית, יריתי בM16 ארוך,סחבתי 7 M16 ארוך לנשקיה וזה לא קל בכלל,שמרתי בונקר 4/8 כמו מאבטחת מתקנית
מסריחה,סגרתי 23 בבסיס, סגרתי ראש השנה בבסיס,הפקרתי נשק, הפקרתי צולבת,איחרתי לת"ש,צעקו
עלי המפקדים, צעק עלי המ"מ,הכנסתי
מחסנית בלי הוראות בטעות לM16 במטווחים
והמ"מ כמעט אכל אותי,כמעט עקץ אותי עקרב צהוב, קיבלתי בית שלישי חר"פ ב"ש,
למדתי מה זה נגב מטול ומאג, קיבלתי ציונים טובים בשדאות,עברתי שדאות{:,עברתי פקינג
קיר בבוחן מסלול,כאילו מה מה מה.. ויש עוד המוןן חוויות צבאיות שכאלה בכל אופן..
כיפור עשיתי בבית כי יש לי כנראה משהו
בבטן או סוג של אלרגיה למשהו וקיבלתי גימלים בדיוק על כיפור אז יוצא לי
ביפה..עכשיו אני הולכת לסגור שבועיים בבסיס מבאס אבל האנשים בקו"מ נשמות כל
אחד ואחת מהם תומכים אוהבים נחמדים נדיבים דואגים הכול ילדים סוכר נסיכים ובובות
כל אחד ואחת..יש כאלה שאני אוהבת פחות ויש כאלה שיותר אבל זה לגיטימי לדעתי אנחנו
רק בהתחלה בואו נזרום ונראה לאן אנחנו מגיעים{:
אז שיהיה חג שמח
3>
-לית-
נתראה עוד שבועיים נראה לי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
