לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Fuck u lass vegas



Avatarכינוי: 

בת: 35

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


11/2007


פרק 2. - הסיפור שלי.

"מלך הכיתה"

מהפרק הקודם : "אחחחחחחחחח תזהר!"

מולי עומדת ילדה שנראית לי בכיתה י' , נראית בסדר , גוף סבבה פנים נחמדות שיער חום ארוך
עניים חומות רגילות וגדולות , ושפתיים שממש אהבתי biggrin.gif (המבין יבין)
הסתכלתי עלייה כמה שניות לפני שנזכרתי , "ואי סליחה לא ראיתי אותך" "שמתי לב" היא סיננה בעצלנות.
"נשפך לך כל הברד, אני מזה מצטער" "טוב לא נורא, אבל אולי אם תתן לי לעבור אני אצליח לקנות חדש בכמה שניות שנותרו להפסקה הזאת, מה דעתך?" "ואללה מצטער.."

זזתי ונתתי לה לעבור, סתם חשה כוסית נו באמת.. ראיתי פי מליון יותר יפות.
אבל משהו גרם לי לסובב ת'מבט שוב , היא כבר מזמן הפסיקה להסתכל.

הסתובבתי והלכתי לכיוון הכיתה, ראיתי את נטע בדרך.. נטע ילדה מהכיתה שלי נראית טוב, פעם רציתי אותה - פעם פעם, בכיתה ח' למדנו באותו יסודי, הייתה יותר יפה פעם..

"הא נטע" מסנן אלייה. "היי מותק, בא לכיתה?" "מה לומדים תזכירי לי?" "אומנות הקולנוע, י'דפוק!"
"הא אומנות הקולנוע, אז זה בכלל לא כאן.. נו איפה אנחנו?" אמרתי בעצבנות.
"בוא" היא תופסת לי את היד ומושכת אותי לכיוון המדרגות.
"למה לא עושים מעלית בבצפר המעאפן הזה יא אללה" סיננתי לעצמי, ונטע שמעה.
"כולה שלוש קומות איי איי איי אפשר לחשוב אתה זקן בן 90"
"שתקי" אמרתי והמשכתי ללכת לכיוון הכיתה בכעס, כנראה שלירון צודקת אני כ"כ עייף אין לי לכלום, והמוח שלי לא עיכל את הבשורה שאני ער כבר .

שיעור אומנות הקלונוע עבר סבבה , משעמם האמת .
הפסקה גדולה , 25 דק' יצאתי וישבתי עם עמית וליאור.
"איך יודעים שמישהי רוצה אותך?" סינן עמית.
"היא תבוא ותגיד לך..?" ליאור ענה.
"אין סיכוי" עניתי.
"אם היא רוצה אותך היא תהיה זבל אלייך" אמרתי כשאני מסתכל על אותה ילדה שהתנגשתי בה בקפיטריה, עוברת מרחוק.
"איזה שטויות,מה אנחנו בגן?" ענה עמית.
"באמת תיאוריה מטומטמת" ענה ליאור.
"כבר לא יודע" אמרתי בלחש.
"אז מה, אתם באים היום למסיבה של הדר מי"ב6?"
"כן אני הולך, צריך בנות.. wink2.gif " אמרתי בקלילות.
"גם אני, אנחנו הולכים ביחד" אמר ליאור,ונתן לי טפיחה על הכתף.

צלצול, עד אז הספקנו לדבר על עוד כמה דברים.. על ההפסד של הפועל ת"א (הקבוצה שאני אוהד)
על כמה חרא הכדורגל הישראלי , ועל זה שנותרו ממש עוד כמה ימים ספורים עד סוף הקיץ וחייבים
ללכת לתפוס צבע בים, ואולי גם כמה טלפונים של כוסיות.

שעה אחרונה, אני ונטע מביטים על השעון..
"וואו,שיגמר כבר" אני מסנן באדישות.
"כן, תמיד שיעור אחרון עובר כלכך לאט.. זה משהו" היא עונה.
"אני קופאת מקור, המזגן פה הקפיא לי את השחלות" היא חוזרת.
"קר לך? יש לי סוודר בתיק רוצה?"
"כן"
"סתם אין לי" אני צוחק צחוק ממזרי.
היא עושה פרצוף מתנשא, ולא עונה.

צלצול, לוקח את הדברים , זורק את הפלאפון לכיס ויוצא החוצה.

קצת לפני היציאה מהשער אני רואה אותה , את ילדת התאונות אני קורה לה - ככה הכרנו .
משהו דחף אותי לרוץ קלות כדיי לתפוס אותך..

"היי ילדה" אני זורק - היא מסתובבת.
"היי ילד שנתקל בי היום ושפך לי את כל הברד.. מה אתה רוצה?" היא עונה באדישות מרגיזה.
"לדעת מה השם, אפשר?"
"של מי?" היא עונה בציניות.
"של ההוא מולך" היא מסובבת את המבט וצוחק.
"חח נטלי.." היא מחייכת, וחושפת חיוך מושלם.
"הא באמת? מסכן" אני עונה לה בציניות ומחייך.
"נו , לי לא לו." היא עונה.
"אני יודע, צוחק איתך" אני עונה.. היא שוב מחייכת.
"ולך?" היא זורקת בהתנשאות.
"אני.. עידן" אני אומר לה, היא שותקת ומחייכת.
"אז איפה את גרה?" אני שואל בחצי התעניינות, חצי על הדרך.
"ברחוב ד"ר כהן, ואתה?"
"אהה קרוב, אני גר בקצה השני של העיר" אני עונה.
"אוטובוס?" היא שואלת.
"כן קו 40" אני עונה לה.
"ואללה" היא אומרת, ומוציאה קופסאת סיגריות מהתיק.. אני מסתכל ולא יכול להתפאק מלשאול
"בת כמה את שאת כבר מעשנת?"
היא מסתכלת במבט מזלזל "בת 16, אני בשכבת י' אבל יחסית גדולה." היא עונה.
"קלעתי בול!" חשבתי לעצמי, ידעתי שהיא בכיתה י'.
"ידעתי שאת בי'"
"איך ידעת?" היא שואלת.
"ידעתי.."
"רוצה?" היא זורקת בקלילות.
"לא תודה, לא מעשן"
"אה ילד טוב אתה.." היא עונה וצוחקת.
"ואת ילדה רעה?" אני שואל, בעוד שהיא מתענגת על עוד שאיפה מהמקל הלבן הזה.
"לא , ילדה מושפעת" היא עונה במבט מאכזב.
"אני בטוח שאם תרצי תוכלי להפסיק בשניה.." אני אומר בנסיון לא מוצלח לנחם.
"אולי, אבל לא רוצה" היא אומרת.
"לא רוצה אז לא צריך." אני עונה,
ושותק.. מסתכל עלייה, העניים שלה מקבלות גוון כלכך יפה מול אור השמש, והם גם כאלה גדולות ועמוקות , השפתיים שלה ורדרדות ועבות ומתאים בדיוק לאורך הפנים שלה, והשיער שלה חלק ומבריק ומתיישב בצורה מושלמת על הכתפיים הצרות שלה,

התאפקתי שלא לשאול אותה אבל .. לא יכול, נו.. הייתי חייב!

נכתב על ידי , 30/11/2007 16:17  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שוש


משפטים חכמים ב -

שטויות וכאלה.

 

הפוסט מוקדש לילדה אחת ,

גלי שלי.

הכל יהיה בסדר, אני אוהבת אותך.




הפעם , אני אשים כל מיני קטעים ומשפטים חכמים ומצחיקים שכתבתי וכאלו שלא כתבתי.-

קצת אופטימיות , בכל זאת , אומרים שהתכונה הכי נפוצה אצל הישראלים

היא אופטימיות .

 

תחייה בשביל היום , תחייך בשביל המחר,

כדי שבכל בוקר תקום עם חיוך שיעזור לך לחיות עד המחר. (כתבתי)

 

תסתכל על רגעי השפל שלך , כמו החיים האמיתיים - כשאתה טס במטוס ואתה נמצא כ"כ למעלה,הכל נראה כלכך קטן ולא משמעותי.. לפעמים יש דברים שבעודך למעלה אפילו לא תשים לב לקיומם. וכשאתה למטה, הכל גדול מעלייך, נראה כלכך מסובך.

כל מה שאתה צריך זה פשוט לעלות על הטיסה הבאה - והכל יראה פשוט יותר. וכשתרד ממנה? אל תדאג. יש עוד טיסות בדרך.

(כתבתי) 

 

 

אני רוצה לטפס אל ההר הכי גבוה בעולם, להרגיש את הזיעה נוטפת על גופי.

לחוש כל נשימה שמנפחת את ראותיי. להתרגש מכל הסתת כנף של נשר שעף במרום.

אני רוצה לעמוד על קצה ההר, להביט למטה. ולא לפחד.

להניף את הידיים לצדדים לצעוק את הצעקה הכי אמיתית שצעקתי איי פעם.

לא מהגרון, מהבטן.

להרגיש את הרוח מעיפה בחוזקה את שעריי לאחור והוא נהפך לקל יותר.

שתחושת האחיזה בקרקע תלך ותעלם, וצבע השמיים הכחול ישתקף דרך עניי

בזמן שאני לא חושבת על כלום מעבר לחופש.

ואז לעצום את העניים, לספור את השניות..

להתקדם לעבר הקצה, לזרוק מבט אחרון למטה, לשחרר את האחיזה ברצפה

ולעוף. לסמוך על המרום שיחזיק אותי למעלה.

להביט על הכל מרחוק, איך פתאום הכל נראה כ"כ קטן כשאני למעלה.

וכלכך גדול כשאני למטה.

ואז, בשניה אחת וברגע הכי לא צפוי - לפקוח את העניים ולהתעורר.

כשהתחושה של החופש עוד מדגדגת בין אצבעותיי.

להתכרבל מתחת לשמכה כשמאחוריי התריסים מרעישים מקולה של הסערה

הקרה שמתחוללת בחוץ, ושמשת החלון מתמלאת בדמעותם של השמיים ולחשוב,

"איזה מזל שעכשיו אני לא נמצאת על ההר הכי גבוה בעולם". (כתבתי)

 

"אין אהבות קטנות, יש אהבות"

 

"They don't know we Know they know we know"

 

משפט סיני עתיק אומר:"אם אין לך מה להגיד, תגיד משפט סיני עתיק."

 

"שכבתי לי במיטה, הסתכלתי על הכוכבים המצנצים, שלפתע חשבתי לעצמי:

'לאן לעזאזל נעלמה התקרה שלי?!?!?!?!' "

 

"כל גבר יוצא מהארון, השאלה אם כתוב על הארון Bengey" - אורטל.

 

"הפחד הכי גדול, הוא מהפחד עצמו"

 

 

 

פוסט קצר, התאוששות.

וול...יצא לי לנטוש קצת ,

ולא בכוונה .. פשוט הרבה דברים שצצו בזמן האחרון

עכשיו חזרתי ,,,

ואני פה להשאר.



 

נכתב על ידי , 30/11/2007 16:03  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הסיפור שלי .


כמו כן , גם אני כותבת סיפור בהמשכים , בכל פעם אשים לכם פרק אחר בסיפור .

מקווה שתהנו ממנו (:

נ.ב - הסיפור מפורסם גם בLOVESITE.CO.IL

" מלך הכיתה "

פרק 1.

אני עידן , אני בן 17 תלמיד כיתה י"ב יש לי עניים ירוקות , שיער חום רגיל חלק או גלי נדמה לי ,

אני נמוך (1.73) , והגוף שלי סבבה.
בוקר יום שלישי - 7 וחצי , מסתכל במראה, לא מצפה להיראות יפה,
רגיל לשיער שעף לכל מקום, מרטיב את הייד ומעריב עד הקצוות בעדינות..
מסרק? לא.. זה מנפח אותו, מה שמזכיר לי כמה שאני חייב להסתפר.
נכנס לחדר, זורק סתם חולצה שחורה עם סמל בצפר.. ג'ינס שחושף כמעט את כל מה שיש בצד האחורי של הגוף שלי ולא משאיר מקום לדמיון - יותר טוב .
לוקח את הפלאפון ויוצא לדרך. מחכה לה , נו שתבוא כבר תמיד לוקח לך שעה.

-
"אוי לירון,טוב שנזכרת להופיע" מסנן לה בציניות, "שתוק אתה קופיף" היא אומרת ונותנת לי נשיקה בלחי "הולכים" "הולכים" אני עונה, ומתקדם לכיוון בצפר.
"תמיד בבוקר יש תחושה כזאת של חורף.. לא יודעת, מעצבן יא אללה"
"הא?" אני מביט במבט מוזר, עדיין לא התעוררתי לגמריי.
"כלום, בכל מקרה המוח שלך יהיה נעול בשעות הקרובות,

ובטח תחזור לישון עוד לפני שהוא יספיק לעכל שהתעוררת."
"שתקי את, י'משקימה קום - והמצב שלך יותר טוב?! את קמה ב5 בבוקר כדיי לראות את הזריחה, ומתלהבת כל פעם מחדש מכדור אש שעולה ויורד."
היא צוחקת, אני מחייך חיוך קטן וממשיכים ללכת. הגענו לבצפר.
"איפה השכבה המפגרת שלך הפעם?"
"שתוק,מה אתה מתלהב? אתה בסה"כ שנה מעליי" היא מסננת אליי.
"נכון, אני חש חחהחהחהחה" אני מחייך, נותן לה מכה קטנה בתחת ומתקדם לבד..

-
"שיואו אחי אתה לא מבין מה קרה לי אתמול" דניאל תוקף אותי מאחורה.
"שיואו אחי אתה לא מבין איזה מכות אתה תקבל אם תעשה את זה שוב,

מה אתה מפגר? אני עוד חצי יושן יא אללה שלך קצת עדינות"
"תשמע, נראה לי טל רוצה אותי אחי!!"
"לא היא לא .." אני מאכזב אותו, היא באמת לא,

הוא לא יודע מה עשינו אתמול כשהיא הייתה אצלי. "מה היא לא , מאיפה לך?"
"יודע, עזוב אח שלי, היא לא בשבילך, יאללה מחכים לי במגרש שיעור ספורט שעה ראשונה,

עזוב אותך ממנה" אני מסנן , ומתקדם הלאה .
-
איזה צירוף מקרים מפתיע, בדרך למגרש הספורט יצא לי להתקל גם בטל,
היא עוברת ומלטפת לי את הבטן קלות "הייי זונה" מסננת אליי,

וממשיכה ללכת.. אני מתעלם, שתעוף למי יש כח אלייה?

-שיעור ספורט עבר דיי מהר, שיחקנו קצת כדורסל, קצת כדורגל, כמה קילומטר ריצה ושלום.
 אחרי השיעור ניגשתי עם ליאור (החבר הכי טוב שלי) לשירותים להחליף בגדים.

"תשמע אחי, השנה התפוצץ הבצפר ים כוסיות" הוא מסנן אליי.
"חמשושיות" אני עונה . "מה אכפת לך? זיון זה זיון" הוא ממלמל.
"בואנה באיזה סרט אתה חיי שחמשושית תפתח לך ת'רגליים?"
"שמע לי, הכל אפשרי" הוא צוחק.
"טוב.. שומע בא לך להזיז ת'תחת? אני תיכף טורף אותך"
"שניה אחי" הוא סוגר את הכפתור האחרון בג'ינס שנלבש בשנית,

זורק על עצמו את התיק ואנחנו מתקדמים לקפיטריה.

אומרים שלום לכמה חבר'ה, וממשיכים לכיוון הקפיטריה - "אני רוצה טוסט, וקולה בבקשה"
"ליאור האשכנזי החמוד, תמיד כ"כ מנומס!" אני מסנן אליו, והוא בתגובה עושה פרצוף חמוץ.
"סנדביץ' בולגרית, וענבים בשבילי" מת על בולגרית, יש לי מין סטייה כזו לגבינה בולגרית,

אם הייתי יכול הייתי..
"אם היית יכול היית מתחתן עם הבולגרית הזאת" טל מאחוריי.
"ואללה, אם היא הייתה אישה היא גם הייתה יותר יפה מכולכן!"
"אפילו ממני?" היא עושה פרצוף מתוק.
אני מחייך אלייה, מפנה לה את הדרך,
לא מביט לשום כיוון והולך לליאור שנמצא כמה מטרים רחוק משטח מהקפיטריה עצמו...

"אחחחחחחחחחחחח תזהר!"

המשך יבוא :)



נכתב על ידי , 12/11/2007 19:29  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לIfYouHaveToAsk אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על IfYouHaveToAsk ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)