peace and love

"אם אתה נשאל לשלומך ואומר שרע לך,

ה’ מביט בך ואומר ’זה רע לך? אראה לך מהו רע באמת’

ואז נהיה גרוע,

אך אם למרות הכל אתה משיב שטוב לך,  

ה’ מביט בך ואומר ’ זה טוב לך? אראה לך מהו טוב באמת’.."

הציטוט הזה חקוק בזיכרוני עוד מימיי חודש יוני,

כאשר פתחתי את חלון תגובות בבלוג של רונקיבלה יקירתי הדוסית.

ובהחלט אין נכון ממנו.

בייחוד עכשיו...

הלוואי שדברים היו מסתדרים כבר.

נמאס לי לחכות, ונמאס לי לחשוב על זה.

אני מרגישה טיפשה ושדברים שלמים שהתסמכתי עליהם במשך זמן רב היו כל כך חסרי בסיס.

היציבות שהייתה לי כאילו התמוטטה, או שלא הייתה בכלל.

זה כנראה בגללי, הכל כנראה בגללי.

אני מתייסרת במחשבה שעשיתי משהו רע בלי לדעת מה הוא.

תזרוק איזו עצם, איזו מילה.

רק כדי שאני אבין איפה ומה ולמה.

אני פגועה.

וכואב לי שזה המצב ורק לי אכפת.

אני לא יכולה להתחיל את השנה ככה.

בצורה כל כך אפורה.

אני מקווה שתבין