איזה יום רע.

החלטתי להפסיק לעשן.סופית.

וכמה זמן לקח לי לשכנע את עצמי - עד היום לא הספיק לי שכל סוף יום אני מרגישה על הפנים, סחרחורות , הרגשת כבדות..

אבל אני מניחה שזה מאפיין את כל המעשנים הסוג של הזה של ההתכחשות לכמה שהסיגריות זה זבל.

אבל יהיה בסדר כי את הצעד הראשון שהוא הכי קשה כבר עשיתי.

תראו איזה מילים מדהימות, אמנם ישן אבל אני כל כך אוהבת אותו:

"מסתכלים עליי כל הזמן

מה הם רוצים, מה אכפת לי בעצם

אומרים לי שאני חצי בן אדם

והיא חצי משוגעת

אבל זה כל הקסם

כשאני רואה אותך

אני רואה את מה שבא לי לראות

אותך

כמו שאת כשאת פורשת כנפיים

אני צייר ואת זמרת ברים

אדומה

אני מוכן ואת רוקדת בתוך הנשמה

ואין דבר יותר נכון מאותה ה..

נשימה.

כמה זמן אני חולמת בהקיץ

משתדלת להציץ

אבל אין כלום בעיניים

גם מילים הן ריקות כמו האוויר שאני נושפת

כל הלילה נושמת ונושפת

מתאדה לשמיים

כשאני רואה אותך

אני רואה את מה שבא לי לראות

אותך.."

נימרוד לב - זה כל הקסם

שרונאס..... :)

כל כך בא לי סיגריה!