>*Fabulous

אני חייבת לפרוק..

ידעתי שזה מה שהיכרה ומזה הכי פחדתי...

ידעתי כשאני ירשום פה שאני מאושרת אז הכול יתפקשש

וזה בדיוק מה שקרה כאילו שמישהו ניכנס לפה ומעביר אליי את כול הנאחס שלו!!

אוףףףףףףףף חאלסס נמאס...

הייתי בטוחה שהתקופה של החגים תיהיה התקופה הכי טובה בעולם..

אז למה אני לא מרגישה ככה למה?!
למה הכול חרא?!
פתאום אני קולטת את ההיתרחקות של החברים שלי מימני

מן תחושה כזו שאפחד לא באמת מבין אותי או יכול או רוצה..

תחושה לא נעימה..

אני לא יכולה ליסתובב אם אנשים בלי שאחרים כאילו יכעסו אלי זה כולכך לא פאר

אם אומרים שהם לא כועסים אבל איך שאני רואה את התשובות שלהם זה עושה לי רע

אם לא מבינים אותי .. אפחד לא מבין אותי!!!!!!!!!!!!
אני רוצה לצעוק לצעוק לצעוק להמשיך לצעוק כדי שכולם ישמעו אבל אני לא יכולה

אני רק אוגרת ואורגת הכול בתוכי כי אני יודעת שאפחד לא יבין וזה הכי כואב..

אני רוצה לחזור לתקופה המאושרת הכיפית השמחה אבל משום מה זה לא חוזר אחורה...

רוצה את הכוח הזה שיבוא אליי כדי להיתגבר על הכוול..

בימים האחרונים אני מוצאת את עצמי רואה ספר על חיים שלי ילדה ילדה מסכנה ומתחילה לחשוב על החיים שלי

והחיים שלי לעומת החיים שלה ורודים אז למה אני לא מרגישה ככה!!!!!

אוףףף נימאסס מהחיים ..

לפחות יש לי כמה אנשים 2-3 שכן מבינים והם שם איתי