אוניברסיטת החיים.

בס"ד

אחרי כל הדרך הארוכה שעברתי, לומר ולהתכוון - גאה בעצמי.

אחרי כל מכשול שבו לא רציתי והתגברתי יכולה לומר שעשיתי את שלי.

אחרי כל לב שבור שהצליח להתרפא לו,

אחרי כל האהבות החד צדדיות,

אחרי שלא היה מי להיאחז בו,

ולא היה על מי להתרפק ולהשען.

עכשיו אני יכולה לומר - המאמצים הם שלי.

אחרי כל ההצלחות וכל הכשלונות,

אני יכולה לומר הדרך השונה והמיוחדת הזו הינה הדרך שלי.

אחרי כל מה שהיה ואיננו, אנשים מתחלפים, חוזרים, משתהים -

עכשיו אוכל לומר - גדלתי מעצמי.

גדלתי מכשלונותיי בדרך, גדלתי מהצלחותיי,

גדלתי מכל ניסיונות החיים שצברתי,

ומכל הרגשותיי.

עכשיו כבר יודעת שלפעמים הכי קרוב לבד,

שלפעמים אי אפשר לסמוך.

ועכשיו כבר יודעת שיש אנשים סביב שינסו לגרום לי לדעוך.

אבל עם כל ניסיונות החיים - הן לרע והן לטוב,

למדתי לגדול יותר, להתגבר ואת עצמי לאהוב.

להגיד שהגעתי להגשמה עצמית? זהו מונח גדול מדי עליי.

להגיד שהגעתי לאהבה עצמית? דווקא לזה הגעתי לא מעט פעמים בחיי.

וגם אם לא אשיג מטרה או שניים, הם לא יסירו את האמונה שלי בי.

ועכשיו אני יודעת, אני גאה בעצמי.