וקניתי בגד ורוד.
-
הבעיה הכספית האמיתית בצבא זו לא המשכורת הנמוכה,
שלמען האמת ביחס לחיילים אחרים אין לי זכות להתלונן.
הבעיה היא שאתה כלוא...סליחה, סגור, בבסיס שבוע-שבועיים
ואז אתה יוצא ורוצה לטרוף את העולם בסוף שבוע אחד
וזה כמעט בלתי אפשרי
כי יחד עם החשק הזה גם מתגנבת הבאסה מיום ראשון.
-
אז נכנסות לי עוד שטויות לראש
והראש שלי מתנפח מהשטויות.
-
וקניתי בגד ורוד.
כי קלטתי שבא לי ורוד,
כי זה עוד ביטוי קטן של השטויות
וקלטתי פתאום שיש לי ארון דיי צבעוני
אבל חסר בו ורוד.
-
אמא ביקשה שאני אעצור עם הקניות
כי אני מפריזה.
והיא צודקת.
ואני מרגישה כאילו זו הדרך היחידה שנוח לי להתפרק בה
ולפרוק בה.
כי אני חוזרת אחרי שנים מהבסיס ומרגישה שאני צריכה הכל.
אני צריכה לקנות וללבוש ולפשוט ולקנות וללבוש ולפשוט
ולקנות פיג'מה
ולהיכנס למיטה ביום שבת ולהתחיל לבכות
ולהגיד לעצמי שזה טיפשי ואני ילדה מפונקת
ולהזכיר לעצמי שזה לא נכון
כי אם הייתי מפונקת לא הייתי איפה שאני נמצאת.
אז אני לא מפונקת, אני רק מתפנקת.
למה אני לא פקידה קל"בית?
-
קיבלתי החלטה.
אני אחזיק לעצמי את הכוחות שהיו לי.
אחזור בראש מורם, במלוא המרץ,
אגרום לעצמי להעביר את השבוע מהר.
אחזור לסופ"ש ולא אקנה כלום כי אני ארגיש שאני שבעה
ואני יפה גם עם הנעליים שכבר יש והבגדים שכבר נלבשו
או שלפחות שולמו כבר.
ואני לא אתאפר כי אני חייבת...בגלל שאני בבית ושבוע שלם אני ג'יפה
כי זה לא נכון. כי במשך השבוע אני לא מרשה לעצמי להיות ג'יפה.
נראה לי שאני אהיה כמו סבתא שלי.
גם בגיל 70 מתעקשת להיות הכי נקייה והכי מטופחת והכי הכי שיש
גם אם אני לבד בבית.
-
אולי תבוא כבר?
זה באמת יעשה לי טוב לא לעבור את התקופה הזאת לבד.
שיבוא כבר.
-
יצא פוסט של בנות...מדבר על בגדים ורודים וטיפוח להמונים.
-
הימים עוברים וזו חצי נחמה
שכבר עברתי כברת דרך כמעט מכובדת בקול רם
ומכובדת מאוד בשקט
וכמו שאבא אומר "לפחות הרווחת עוד יום"
וכרגע זה באמת מרגיש לי כמו רווח.
כאילו יש לי קופת חזרזירון קטנה שכל יום נכנס פנימה
ובסוף אני אשבור את הקופה
ואצא לחופשי.
-
הפאדיחה של החיים שלה נעשתה
ואני חייבת להודות שאני דיי מחוייכת.
זה לא הרגיז אותי,
למרות שזה היה מרגיז כל יצור אנושי עלי אדמות.
נהייתי צינית לגביה אז זה לא הפריע לי,
זה רק התאים לדמות שלה שיצרתי לעצמי בראש.
אני מעבירה את הזמן שלי ביצירת סרטים בראש
יש לי בלאגן בראש
והמחשבות שלי כבר לא מסודרות במגירות כמו שפעם הן היו
אבל זה יוצא נורא יפה מבחינה חזותית
כי הם דמויות.
ואצל מי שאני לא אוהבת יש חוסר פרופורציה מבחינה חיצונית
(למען האמת, אצל חלקם זה קיים גם במציאות אז אני לא נוטה להגזים).
זו דרך טובה להתמודד.
תרפיה בתוך הראש שלי, אני אלופה בזה.
-
אני כבר כמעט מחוייכת
למרות שהבשורות לא הכי נפלאות
אבל התמלאתי בכוח פנימי כמו שאני יודעת שנמצא בי,
אני רק צריכה לדאוג לשמור עליו השבוע.
-
"אלוהים תעשה שיבוא
מחכה ביום ובלילה
לא, אין לי כוח שעוד יום יבוא
שושנים עצובות
והוא לא פה."
-
אחרי כל החפירה הזאת
שיהיה שבוע טוב! 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-