את החברים שלי.
יש לי הרבה חברים
אבל רק מעגל מצומצם של אנשים שהם
חברים שלי. באמת.
שאני מרגישה נוח איתם ומרשה לעצמי
להיות מעבר לכל המסכות של
החיצוניות, הצחוקים, השיחות המעודדות וכל השיט הזה
ומרשה לעצמי לספר להם גם כשרע לי
והם דואגים להרים אותי.
אני פשוט אוהבת אותם.
-
וקיבלתי עוד טלטול קטן
שיזכיר לי כמה בא לי להיות עם.
ולא לבד.
וזה מרגיז כי אני יודעת שהבעיה בי
שאני בררנית מידי ולא מוכנה להתפשר
עד שאני אמצא בדיוק (אבל בדיוק) את מי שאני מחפשת
והקטע הוא שאני אפילו לא מעוניינת במישהו מושלם.
אבל כל אלה שרוצים אותי פשוט לא לטעמי.
ממש לא.
רובם אפילו מוגדרים אצלי בתוך האנטיתזה המושלמת למה שאני מחפשת
ואוהבת.
או שהם משעממים אותי.
נו מילא.
תחילת החזרה לימים מאושרים
בהם אני מוקפת באנשים שאני אוהבת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-