זה לא מרגיש לי נוח במיוחד.
הגעתי לבלוג שלה והיא לא יודעת על זה.
אנחנו לא בקשר כזה טוב אבל בכל זאת...
מצד שני, כשהיא שמה דברים באינטרנט היא לוקחת בחשבון שיכולים להגיע לשם.
וזה היה כל-כך מוזר לגלות שזאת היא.
פתאום באחד הקישורים שהיא שמה ראיתי תמונה שלה.
כשנכנסתי לבלוג זה היה בתמימות! באמת! לא היה לי מושג שזאת היא.
אז קראתי בבלוג...
ואז נכנסתי לקישור.
ו...אוח! אני מרגישה עם זה חרא!
לא נעים לי שקראתי לה את כל מה שעובר עליה, כל מה שהיא חושבת.
וזה בלוג שאין שם אף-אחד שהיא מכירה, חוץ ממני.
קקי.
מה דעתכם?
אם מישהו מפרסם משהו באינטרנט הוא מודע לכך שכל אחד יכול לקרוא את זה,
מצד שני גם באינטרנט יכולה להיות סוג של פרטיות, לא?
*
איזו מן שלווה ולא עושים שום דבר.
כ-ל היום בבית. ממש כ-ל היום.
יום שלם.
בבית.
רק אני ועצמי.
באיזשהוא שלב גם אנוכי קפצה לביקור.
לא, בחיי, מתחיל להיות לי משעמם.
אני חייבת להזיז את עצמי.
השרירים שלי נעשו מנוונים.
*
היו שלום,
באה לי מוזה.
