אתה יודע כמה זמן אני רוצה
לדבר אבל העצב לא יוצא
20 שנה אני גם ככה מתוכנת
לא לשחרר את האמת בבת אחת
אתה יודע כמה זמו אני מוכן
לזרוק הכל בתוך בקבוק ירוק לים
ואיך היופי מלטף את הפינות
אתה יודע מתחשק לי לנסות
ואז לראות
איך האור נכנס לי דרך הבגדים
והרחוב מוצף סרטים מצויירים
צבעים טובים, שלא היו לי.
איש יקר,
אני חיפשתי משמעות ברגעים
ברווחים שבין המוות לחיים
שבין האור למה שבא אחרי דמעות
אתה יודע מתחשק לי לנסות
וחושב שלפעמים אני מוכן
להיכנס למכונית, נברח מכאן
ואיך הכעס משנה את העובדות..."
"חצי ירח מאיר על בן אדם שלא זורח
משאיר חיוך קטן ותיכף הוא בורח
האנשים שבסביבה לא בשבילו
ועכשיו אני שמעתי שהלב הזה הוא חצי אוטומטי
שאין כניסה לחדרים אנ'לא ידעתי
למצוא לך עכשיו את התשובה"
עברי 3>
כבר הרבה זמן לא הרגשתי חיבור כזה לשיר.
השארתי רק את מה שהרגיש לי נכון לגביי, וכן, השארתי הכל חוץ מבית אחד.
*
אמרתי היום סוף-סוף את מה שמקשה עליי להשתחרר ולשחרר
אולי זה יעזור לי.
מחר אני אוכל לפרוק אם הכל ייצא לפועל.
*
מצאתי מלא בלוגים של אנשים שאני מכירה
בחלק גם קראתי קצת (מעניין...).
זה אפילו גרם לי לשנות קצת את דעתי על מישהי מהן...בעצם על שתיים.
אחת מהן חשבתי למשהו אחד והסתבר שהיא דווקא בסדר (כן, לפני זה היא נראתה לי אנטיפתית)
והשנייה פשוט נראתה פתאום אמיתית. היא תמיד נראתה לי מלוטשת מידי,
כאילו על כל דבר שהיא אומרת/ עושה היא חושבת שעות לפני כדי להתאים לתדמית שלה. שהיא יצרה לעצמה והיא נורא משתדלת לשמור עליה.
גם שם היא ככה אבל גם יש לה קטעים אמיתיים פתאום.
*
אני כבר לא צריכה ללכת כדי 'להחתים כרטיס'. אני יכולה ללכת כי אני רוצה.
עכשיו אני רק צריכה לרצות (אני בכל מקרה הולכת).
יש לי חשק לפגוש אנשים חדשים, להתחבר עם אנשים חדשים.
אבל הדרך היחידה שלי לעשות את זה זה דרך חברים ואת זה אני לא רוצה.
אני רוצה אנשים שאני אהיה בשבילם דף חלק ושהם לאט-לאט ישלימו את הפאזל.
אם אני אכיר אותם דרך חברים הם גם ישמעו את מה שיש לחברים שלי להגיד (שזה לא בהכרח דברים רעים, אבל אני רוצה משהו נקי לגמרי).
יש לי עוד כך-כך הרבה מחשבות שרצות לי בראש במעגלים ואין לי דרך לשבור להן את הרצף הזה.
אולי עדיף לי לעשות לפי הסדר- לטפל במשהו אחד ולעבור לשני במקום לעשות הכל באותו הזמן.
ואולי בכלל מחר הכל יסתדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
-Jade-