איזו תקופה כיפית!
הכל טוב.
בלימודים עוד אין עומס, אז טוב.
אני ממש רוצה להחזיק ככה עד הסוף. ככה. כמו שעכשיו.
אתמול אחת המורות אמרה לנו שאנחנו משקיעים כ"כ הרבה שנים
שזה בטח לא הזמן לזלזל ולזרוק את כל השנים האלה לקיבינימט.
אם כבר הגענו- אז זה הזמן לעשות את ההכי טוב שלנו.
בטח עוד שבועיים אני אדבר אחרת...
אבל בכל מקרה, בנתיים טוב ואפילו המקצועות לא נראים משעממים למוות.
וכבר אין היסטוריה אז כיף לי.
ויש המון מתמטיקה אז פחות כיף לי. אבל גם זה נסבל.
החברים שלי מדהימים ועל כמה מהם אני חושבת שרק גיליתי כמה אני בעצם אוהבת אותם.
ממש. ממש ממש אוהבת אותם.
ושוב, אני מוכיחה לעצמי שיש דברים שלא משתנים.
כשאני רוצה משהו- אני שם.
כשאני רוצה לדבר עם מישהו שעומד מאחורי חומה- אני אפרוץ את החומה ואדבר איתו.
חשבתי שזה נעלם אבל לא! זה עוד קיים. מסתבר.
בכלל, אני פשוט מרגישה טוב!
אז...
