לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

קשה זה ל-א רק בלחם


אהההההה

כינוי:  עברתי את גיל ההתבגרות

בת: 36





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

3/2008

אני לא מאמינה


אני פשוט לא מאמינה שההורים של הילה מתגרשים. אני בשוק. לא דברנו כבר יותר מחודש, כי היא כל הזמן אמרה שעובר עליה משהו והיא לא בעניין של לדבר ולצאת. ועכשיו היא סיפרה לי שהם פשוט מתגרשים. אני בשוק. הם ההורים של חברה שהכי אהבתי. אני כל כך רוצה לדבר איתה, לשאול אותה.. אבל היא פשוט רוצה להיות לבד. אני מרגישה רע שאני לא יכולה לעשות כלום

 

שבוע טוב

נכתב על ידי עברתי את גיל ההתבגרות , 30/3/2008 00:46  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רבאק בנות זה עם קשה


לילך (כן, עוד שם שאני בודה מדמיוני) פשוט מעצבנת!!!!!!!!! יש ללילך ושני ימי הולדת בהפרשים של שבוע. היומולדת של שני היה שבוע שעבר, בפורים והיומולדת של לילך הוא ביום חמישי הקרוב.

תמיד היינו מין חבורה כזאת. לילך, שני, טליה ואני. אני תמיד הייתי קצת פחות בחבורה הזאת, כי שנה שעברה, כשעוד היינו בביצפר, אני התחברתי גם לעוד בנות וקצת יצאתי מהמעגל החברתי היותר מדי מצומצם הזה.

כל אופן, מאז היומולדת של שני, לא הצלחנו למצוא זמן לארגן לה משהו. מתוך החבורה הזאת, שני היא החברה הכי פחות טובה שלי. לאיודעת אם זה בגלל שהיא כבר לא גרה בשכונה או סתם בגלל שפשוט לא היה לי זמן להתרכז בכל הבנות שרציתי לשמור איתן על קשר וזה קשר אחד שנדפק.

בכל אופן, כל משימת ה'לארגן יומולדת על שני' נפלה כמובן על טליה, כמו שתמיד לילך מפילה הכל על טליה. אני ניסיתי לעזור קצת, אבל אני לא ממש מכירה ת'חברים של שני ואני גם לא חברה מספיק טובה שלי, והיו לי דברים אחרים לארגן ובגרויות ללמוד אליהן.

טליה רצתה שהמסיבה תהיה היום. היא הודיעה לכולם, אבל לילך אמרה לה שהיא לא יכולה לבוא בגלל הצבא, וכשטליה שאלה אותה אם היא לא יכולה למצוא מחליפה, היא אמרה שהיא יכולה אבל לא נעים לה. אז אחרי שלילך אמרה שהיא לא יכולה, וגם עוד אנשים לא יכלו, הזזנו אתזה ליום חמישי.

לילך נפגעה והחליטה שהיא לא באה כי זה יוצא ביומולדת שלה. כאילו מה?! הכבוד העצמי שלך יותר חשוב משני?! מה, שנעשה לך יומולדת בתאריך כי את ילדת פרנציפים מעצבנת, ואת היומולדת של שני נדחה בשבועיים!?!?!? את לא עזרת לארגן בגרוש, לא יכולת היום, אז אל תתלונני.

ואז היא התחילה להאשים את טליה ואותי ואמרתי לה בדיוק את מה שאני חושבת והיא אמרה שנמאס לה כבר לעבוד קשה כל כך בשביל החברות הזאת.

עובדת קשה? מי מבריזה כל הזמן? מי כל הזמן יורדת עלינו ומעליבה אותנו? עובדה שטליה ואני אףפעם לא רבות, ושתינו תמיד רבות איתה. אצל מי הבעיה??

עכשיו חזרתי מהליכה עם טליה והיא גם עצבנית. אנחנו לא יודעות מה לעשות עכשיו, כי מצד אחד אנחנו ממש ממש כועסות ולא רוצות לדבר איתה, אבל מצד שני יש לה יומולדת ואין לה עוד חברות שיעשו לה משהו. אוף. מעצבן.

נכתב על ידי עברתי את גיל ההתבגרות , 25/3/2008 23:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כשאומרים שמשפ' זה הכל בחיים, מתכוונים גם לבני דודים?


אני לא זוכרת באיזה שלב בדיוק של החיים שלי התחלתי למאוס בבני דודים שלי, אבל מה שבטוח - זה לא חדש. לא רק שזה לא חדש, זה ממש ממש ממש ישן.

זה התחיל עם המשפחה בצד של אבא שלי. הם תמיד היו מאוד סגורים בתוך עצמם, כל הילדים התנהגו אותו הדבר, חשבו אותו דבר וצחקו מאותן בדיחות לא מצחיקות. תמיד כל ההורים הכי אהבו את הבני דודים האלה, והמשפחה שלנו הייתה המשפחה של "המקולקלים" שלא מקשיבים להורים שלהם ושהילדים יצאו מופרעים ובעייתיים.

אבל את הצד של אמא שלי אהבתי. שם אנחנו היינו הילדים הכי טובים, בזמן שכל בני הדודים שלי פשוט עשו ביצפר להורים שלהם וההורים שלהם אמרו "למה אתם לא יכולים להיות כמו הילדים של יוני ושרית?" (אלה ההורים שלי בשמות בדויים), ואנחנו היינו בעננים.

אבל בזמן האחרון, המשפחה של אמא שלי מתחילה להעלות לי על העצבים.

בןדוד שלי, שבגיל שלי, נקרא לו רועי, גר אצל סבתא שלי (ההורים שלו גרושים, ואבא שלו התחתן שוב ויש לו ילדים, והוא לא מסתדר עם אמא שלו, שהיא דודה שלי). אז אולי תגידו שבגלל זה הוא כזה מעצבן, אבל התירוצים האלה פשוט לא מספקים אותי. הוא מעצבן.

דבר ראשון, החברה שלו (שהייתי פעם חברה שלה, אבל סתם הלכנו בדרכים שונות ואנחנו לא ממש בקשר..) גרה בשכונה שלי. גם החברה שלו וגם החבר הכי טוב שלו, ולכן כל פעם שהוא בא אליהם הוא גם בא אלינו ופושט על המקרר שלנו. הוא אוכל את כל האוכל שלנו (זה עוד מילא) ואת כל הלחם קל והסלטים של הדיאטה שלי (זה כבר ממש לא לעניין). והוא גם משתלט על הטלוויזיה, ואם אני יושבת וצופה במשהו והוא לא אוהב אתזה, הוא מנדנד לי שעה להחליף אתזה. וחוצמזה, הוא לוקח לי אוכל מהצלחת וזה הדבר שהכי מעצבן אותי בעולם חוץ משריקות (וכן, גם אתזה הוא עושה הרבה.)

בכל מקרה, הייתי אצל סבתא שלי היום (גם אחותי, גיס שלי והאחיין המושלם שלי גרים שם, כי אין להם דירה) כדי לשמור על האחיין המדהים שלי, והוא היה שם וניקץ לי שאני אעזור לו במתמטיקה (למרות שלא נגעתי בחומר יותר מחצי שנה ואני לא זוכרת אפילו את נוסחת השורשים) וכל הזמן אכל ושמע מוסיקה בקול ואפילו אכל את הגלידה של אחותי והיא די התחרפנה.

 

בכל מקרה, כל פעם שאני מתלוננת לאמא שלי שמכריחים אותי ללכת לכל האירועים המשפחתיים המשעממים האלה, היא אומרת שזה חשוב להיות בקשר עם הבני דודים, כי כשאני אגדל אני אצטרך אתזה.

אמרה האישה שבקשר רק עם בתדודה אחת שלה, וגם זה כי הן עובדות באותו בית חולים.

נכתב על ידי עברתי את גיל ההתבגרות , 25/3/2008 19:47  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

471
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , 18 עד 21 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לעברתי את גיל ההתבגרות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על עברתי את גיל ההתבגרות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)