| 3/2009
ריקוד קלאסי
הם צמודים, הוא נדחף בפראות, ונצמד חזרה, הוא מסובב אותה אליו ורוכן מעט, היא מסובבת את הראש והוא מצמיד אותה אליו בחיבוק, היא נרתעת אחורה, וידו פרושה על גבה תומכת בה שלא תיפול, וזה מין ריקוד שכזה, היא מסתובבת וצוחקת מעט, הוא תופס בידה ומיישר את מבטו אל עינייה, היא משפילה מבט, וזזה מעט.
תופס במותנייה ומעיף אותה למחוזות שלא חלמה שתגיע, הוא מסובב את ראשה, וגורם לליבה לדפוק מליון דפיקות במאייה, צחוקו נשמע בחוזקה, והם מסתובבים במהירות, ראשה כבר אינו תופס את המציאות כפי שהיא, היא נמצאת בעולם אחר,באוזנייה מחיאות כפיים מריעות להם, כשבעצם היא אינה תופסת כי רק אחד מוחא כפיים, והן מיועדות לבן זוגה, לא לה. היא מסוחררת ממנו, והריקוד הזה עושה לה להרגיש משהו אחר, חדש. וזה כמו בסרטים המבטים חודרים, הסיבובים חדים, הנפות רגליים, הראש נרכן מעט כמו לוחש סוד, הנשימות מאוחדות, או שאולי זו רק נשימה אחת? ידיים נמתחות בתנועות אחידות, ההצלחה מסחררת, גניחות מאמץ כמעט ואינן נשמעות- כוח ההרגל..
היא נופלת, מחפשת אותו, ומגלה שנטש אותה, היא קמה לאט ומנסה לאסוף את השברים שלה, לא מאמינה שנטש אותה, יודעת שזה חלק מהריקוד, יודעת שזה הסולו שלה עכשיו, היא מרימה את ראשה, ומבטה מראה גאווה, אבל עינייה לא, היא מפחדת.
והיא ממשיכה את הריקוד שלה לבד, אוספת את עצמה חלק אחרי חלק, ראשה עדיין מסוחרר מההופעה, והאדרנלין עדיין זורם בדמה, מסיטה מבט ורואה שהוא חוזר לסיבוב שני. והפעם, הפעם זה יותר קשה, הוא מתעלה מעל הפעם הראשונה, והיא אינה עומדת בקצב, מההתחלה היא לא הצליחה לעמוד בקצב שלו, הוא זה שהוביל, ועדיין מוביל.
נשימתה נעתקת, כשהוא מבקע אותה בתנועותיו, הקצב שלו, הוא בלתי אפשרי, והיא מרגישה את כל רצונותיו ברגעים האלה, ראשה נשמט לאחור, ועינייה נעצמות, היא כבר מותשת, לא מסוגלת יותר,והפעם זה לא חלק מההצגה, זה לא חלק מהריקוד, היא יודעת שזה לא ירתיע אותו, הוא יאלתר משהו ויהפוך את הוויתור שלה להצלחה מסחררת, הוא ינצל כל רגע שהוא יכול לבלוט לבדו.
הוא איתה רק כי לריקוד הזה צריכים שניים, רק ככה ניתן להגיע לסיפוק הרצוי.
וזה מין ריקוד שכזה, היא חווה את החוויה הזו כמו הרבה אחרות, היא מרגישה את אותם הרגשות שכל מי שעוברת את זה מרגישה, היא מרגישה את הכאב שלה ואת ההצלחה שלו, היא מרגישה את הכל, וזה נחרט בגופה, בראשה, אבל יותר מהכל בליבה, שנשבר לרסיסים כשהריקוד נגמר והוא עוזב אותה, אבל נשאר בתוכה לתמיד. וזה ריקוד קלאסי, שנקרא אונס.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: