הבלוג של מריאנה . . . ? :)

אז האמת היא שהכותרת כבר לא נשמעת הגיונית . הרי בלוג לא יכול להיות פרטי . . . הוא אפילו מיועד להיות לא פרטי ! אז נכון, למרות שהוא לא פרטי וכאלה, אנשים עדיין כותבים את כל העולה על דעתם. ולעיתים זה באמת כל מה שעולה על דעתם, אפילו טיפה יותר מדי. ונכון שיש את "חופש הפרט" וזאת מדינה דמוקרטית (יחסית) ובלה בלה בלה בלה  . . . ?! אבל גם יש את הקטע של ה"צנזורה". שזה האמת, יותר תופס מאשר הקודם. תמיד החוקים שאמורים להקל עלינו את החיים נחשבים פחות. ולמה זה ?

אז מה שאני באה להגיד , ואני מרגישה שזה יבוא בקרוב , זה שאנשים צריכים להתחשב באנשים אחרים (כמה מוזר) ולא לכתוב את כל העולה על דעתם. הם יכולים להשאיר את זה ליומן הפרטי ששוכב אצלהם באיזושהי מגירה נידחת בבית. את זה בטוח אף אחד לא יקרא. הרי המטרה של הבלוג היא לא באמת לשפוך את כל נפשנו. אני לפחות לא הייתי מעיזה לכתוב את כל מה שאני חושבת. כי אני לא חושבת שזה מכובד לכתוב ברשת ש ______ היא זונה. אה, וגם _____.

:))

אוף, אני לא מוצאת מילים. מוזר - אני לא מוצאת מילים ? זה בד"כ הפוך. אני צריכה לעצור את עצמי לפני שאני אסחף ואציף את הפוסט בשטויות שלי (קלטו את כמות המטאפורות ... ) . אבל אני חייבת שתדע מה אני מרגישה כלפיך. נכון, אני תמיד אומרת לך שאני אוהבת אותך. אבל אתה עדיין מצליח להפתיע אותי עם ה"באמת?" שלך. ואני לא יודעת אם אתה סתם שואל כי אתה אוהב שאני אומרת לך שכן או כי אתה באמת לא יודע.

אבל אני כן... אני אוהבת אותך. אני מעריכה כל מה שאתה עושה בשבילי ועצוב שעדיין לא אמרתי לך את זה. אבל אני מקווה שאתה יודע את זה ... מי חוץ ממך מספר לי מערכונים שלמים של שלום אסייג כשאין לי מצב רוח ? אתה בחיים לא תשפוט אותי על שום דבר שאני אעשה ובגלל זה אולי אתה גם הבן אדם היחידי שאני יכולה לדבר איתו על דברים שבחיים לא הייתי מדברת עם אנשים אחרים.

אני לא מדמיינת את עצמי עם אף אחד אחר יותר, זה נשמע מוזר אבל זה נכון. מה אני לא אעשה בשביל חיבוק או נשיקה שלך ? זה עושה לי את היום. רק לשמוע את הקול שלך בטלפון אחרי יום מעצבן מעלה לי חיוך על הפנים ... אתה גורם לחיים שלי להיראות ורודים. זה צבע של פרחות אבל הכוונה היא שאני לא יכולה בלעדיך ...

אני יודעת שאני יכולה לסמוך עליך ושתהיה פה בשבילי תמיד. גם אני פה בשבילך תמיד. כשתהיה עצוב :( או שמח :) או כל דבר אחר :(:)

אני אוהבת אותך הכי הרבה בעולם מותק, אתה הכול בשבילי . . . :))  

אנשים שלא אוהבים חיבוק ... גאד דאמט זה נשמע רע. נכון ?. זה כמו האנשים האלה שלא אוהבים שוקולד ואומרים את זה בגאווה גלויה ואז כולם קופצים עליהם ודופקיים להם מכות. טוב נו, האמת זאת השוואה לא כ"כ טובה. כי איך אפשר להשוות בין מגע לשוקולד ? (או שבעצם אפשר אם לא שוכחים את זה שרוב האנשים טוענים ששוקולד יותר טוב מסקס . . . [קולטים איך אני מצליחה להתחמק משאלות מכשילות ?])

אני, בכל מקרה , אחת מאלו שלא יכולים לחיות בלי חיבוק . בשפת הפרחות - זונת חיבוקים. (איך אני שונאת את המושג הזה). ושמתם לב שחיבוק תקף לכל "אירוע" ? כשמישהו עצוב אז מחבקים אותו, כשהוא שמח אז הוא הולך ומחבק את כל העולם, אחותו ואמא שלו , והרשימה ממשיכה - ביומולדת, בחתונה, בבר מצווה, בלוויה ... אופס אני לא כתבתי את זה הרגע. 

אני אוהבת חיבוקים 3> במיוחד מהאנשים האהובים עליי. שהם בד"כ הדובי הענק בחדר שלי והקוף הפרוותי שיש לי על המיטה.

וקלתטם את הקטע של פרוייקט החיבוקים בכיכר רבין ?? מי הגאון שהמציא את זה ??

נכון שזה נשמע די עלוב בהתחלה - לחבק אנשים משעה מסויימת (לא שירי, אל תחבקי עדיין את הסבא הזה ... עדיין לא 18:00) כאילו אם עושים את זה לפני אז יסתכלו עליך כאילו ברחת מאיזה בית חולים פסיכיאטרי... אבל מ18:00 - מ18:00 זה כבר בסדר . . .   

אבל כשחושבים על זה, זה אפילו די מגניב =] מי לא רוצה לקבל חיבוק מאיזה 4596476 אנשים שהוא לא מכיר? (לא משנה כמה הם מזיעים)

זה יכול להיות די מעודד וגם מצחיק (משהו שבהחלט כדאי לעשות כשאתם שוקלים להתאבד). 

אז אני הולכת להיות בכיכר רבין באיזה יום שלישי בשעה 18:00 ואתם ... ?