ואולי זה באמת ככה, אולי בגלל שבחודשים האחרונים קרו מקרים שבחיים לא הייתי מתארת לעצמי שיכולים להתרחש. ואני באמת ששתקתי על הכל, וזה לא אומר עוד כלום.
אבל אתן יודעות מה נשאר? הדיבור. שאתן יכולות לפעמים בכזאת קלות לשבור אותי, בטון המתנשא. אני לא יודעת למה, אבל מה שאני כן יודעת זה שאני חברה שלכן, ואני לא אעשה שום דבר בשביל לעשות לכן רע במכוון, ואני לא חושבת שאתן צריכות לחשוד שאני מנסה לעשות את זה כל הזמן. אתן בטח לא יודעות שהייתי מוכנה לעשות הכל בשבילכן, וזו לא סתם אמירה מיותרת. תשאלו את מי שאתן רוצות.
והיום ההוא שבכיתי בו, בדיוק אחרי מה שאמרתן, זה לא היה שווה את זה בכלל, לא משהו פוגע שבשבילו צריך להיעלב עד כדי כך. אבל בכל זאת, זה היה בשביל הכל, בשביל כל הדברים שקרו.
ואתן יודעות משהו, אני באמת אוהבת אתכן מאוד, וגם אם התרחקתי, זה היה לשום מקום, זה היה בעיקר זמן לשמור מרחק ולהישאר רק עם כמה אנשים.
ואולי אני באמת מוציאה עליכן את מה שעובר עליי, ואני מצטערת על זה, אם זה ככה.
היה כיף לדבר אתכן אז, זה הזכיר לי כמה היינו קרובות. זה לא היה מזמן, לפני חודש בערך, היו כמה שאמרו לי שזה בגלל השביתה, שמשנה הכל. אבל למה להאישם דברים טיפשיים שכאלה במעשים שלך..?, כל אחד בסופו של דבר אחראי לעצמו.
3> באמת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
