הוא לא שווה אותך.
תמיד אומרים את זה, ותמיד באמת מתכוונים לזה. מעין יחסי כוחות; דוחה ונדחה, זורק ונזרק.
ונניח שמכירים את הצד הנדחה- יודעים עליו כמעט הכל, ויודעים כמה שהוא אדם טוב, ואת כל הדברים הטובים שיש בו, ואז מסתכלים אל עבר הדוחה בידיעה ברורה שהוא לא שווה את הצד הראשון, והטיעון היחיד שלך לזה הוא שהוא כנראה לא מבחין בכל האישיות המדהימה של החבר שלכם, ואם הוא מוותר על זה, אז הוא בטח דפוק או משהו, ובוודאי שלא שווה אותו.
ואולי יש בזה סוג של היגיון. אבל תחשבו על אותו הזוג, אבל הפעם מהכיוון של הדוחה; צד ב'.
בטח גם אותו מישהו פעם דחה, מה שבעצם הופך אותו מלהיות הדוחה לנדחה. ואז החבר הכי טוב שלו יבוא ויגיד לו כמה שהוא אדם נפלא, וכמה שהדוחה לא מכיר אותו בכלל; כי אם הוא היה מכיר הוא לא היה מוותר עליו ככה. והוא בכלל לא מתאר לעצמו שבדיוק באותו רגע החבר של צד א' מלכלך על החבר שלך, והוא בטח אומר הרבה דברים שינסו להסביר למה הוא לא בחר דווקא בחבר שלו, ואתה מבין אותו- כי גם אתה מלכלך על זה שדחה את החבר שלך, וגם אתה לא מבין איך אפשר לדחות מישהו כזה, שזה מוביל אותנו לנקודת ההתחלה.
ואז אתה רואה שקשה לשכנע אנשים שמישהו אחר לא שווה אותם, כי הם בטוחים בזה שהם אלו שלא שווים אותו, ושהם לא מספיק מוצלחים או נחמדים או חכמים או יפים, ואתה רק מנסה לומר שכנראה החבר שלך הוא לא הסגנון של הדוחה. וזה לא עוזר לחבר שלך, כי הוא נדחה, ואם יש דבר יותר גרוע מלהיות נדחה; זה להיות נדחה ולדעת שאתה לא מספיק טוב בשביל הדוחה שלך.
ואתה מסתכל על מישהו אחר שהדוחה של החבר שלך רוצה, ואתה לא מבין מה הוא מוצא בו- כי הוא בכלל לא נחמד, או חכם, או יפה בעינייך. אבל אתה רואה שיש לו שיער בצבע חום. ואתה מספר לעצמך שהדוחה הזה לא רוצה את החבר שלך בגלל שלו אין שיער בצבע חום, ואז אתה מסביר את זה לחבר שלך, והוא בסופו של דבר יחשוב שזה נכון, כי אם מישהו מספר למישהו אחר משהו שהוא פתאום גילה ואף אחד אחר לא יודע עליו- הוא בטוח יאמין לזה בסופו של דבר. ואז הוא מתאכזב שוב בגלל שאין לו שיער בצבע חום; שזאת וודאי הסיבה שבגללה הדוחה לא רוצה אותו. ואז אתה אומר לו שיש הרבה אנשים אחרים שאוהבים אנשים שאין להם שיער בצבע חום, שזה בעצם כמו להגיד שיש הרבה מאוד דגים בים, שזה בעצם אף פעם לא עזר למישהו לדעת שדווקא הדג שלו אפילו לא מתייחס אליו, ואז הוא מתאכזב עוד יותר שדווקא מי שהוא באמת רצה אוהב רק אנשים עם שיער חום, ואז אתה מבין שהחבר שלך כבר לא חושב על האופי הנפלא שלו, והוא כבר לא חושב אם הוא מוצא חן בעיניי הדוחה או לא. הוא רק מתעסק במראה שלו, ובזה שאין לו שיער בצבע חום.
ואתה שוב אומר לו שהוא לא שווה אותך, והחבר של הדוחה אומר לו שגם הוא לא שווה את מי שדחה אותו, וככה זה נמשך, ובסופו של דבר יוצר סוג של מעגל של אנשים שחושבים שאף אחד לא שווה אותם ושהם לא שווים אף אחד.
ומי שלא הבין- שיתנחם בעובדה שגם אני הייתי צריכה לקרוא את זה ארבע פעמים לפחות בשביל להבין למה התכוונתי בכלל. 333>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
