לא. זה לא יומן. זה בלוג. | |||
| |||
| 3,259 |
|
הבלוג משוייך לקטגוריות:
החיים כמשל
,
מגיל 14 עד 18
,
מתוסבכים © הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לזאת עם הסוכריה (: אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על זאת עם הסוכריה (: ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
יום שבת מוזר, ... נביחות של הכלב שלי העירו אותי, אבל לבסוף נרדמתי שוב. התעוררתי, דממה שררה בבית. ניסיתי לישון, אך לא יכולתי לישון עוד, ולבסוף קמתי מהמיטה. ישבתי במיטה וחשבתי על מה שהרופא אמר לי . קולו של הרופא עינה אותי, ושמעתי אותו שוב, ושוב. זה עינה אותי מפנים, לא יכולתי עוד ! ואז ... דמעות זלגו מעייני, לא יכולתי לעצור אותם. הדמעות השתלטו עליי, וזלגו כמו טיפות גשם סוער. לי ? סופי ? בעיות ? רציתי להכחיש זאת, אבל ... זאת האמת, ואת האמת אני לא יכולה לחסות. נכון, אכלתי, ואכלתי, כדי לעניש אותי כי בגללי אני שמנה. אכלתי, כדי לשכוח משאני . אכלתי, כדי להקל על הפחדים שלי ! אבל לעניש אותי ככה ? למה אלוהים ? הדיכאון שוב גבר, השמחה נעלמה. אמא נכנסה לחדר, בלי לדפוק בדלת , נכנסה. ופקדה עליי לנקות את החדר. לא היה לי כוח, חשק, כוח רצון. העצב גבר, השמחה נעלמה. סידרתי את החדר כמו שאמי פקדה עליי, אבל לא נראה לי שזה הספיק לה. היא התפרצה אל החדר שלי , והתנפלה עליי כמו חתול. ואמרה כל מיני דברים, לא הבנתי אותה הראש שלי היה ביום חמישי. ביום שהרופא אמר לי שיש לי את זה. שמעתי את אמי אומרת: " את בנאדם אנוכי כמו אבא שלך, המשפחה הזאת כבר הרוסה או בכלל היא לא הייתה קיימת" שם, צעקתי לה: "נכון, את צודקת בחיים לא היינו משפחה ! ותאשימי אותך, ואת אבא שלי. החיים שלי ושל אחי היה גיהנום. ואוגואיסטית ? מי שמדברת ! את תמיד משחזרת על הדברים שאבי עשה. ומה איתנו ? אני, ואחי ? אנחנו היינו בשבילכם ה"נשק". השתמשתם בנו בשביל לפגוע אחד בשני. " אמא השתתקה, ודמעות זלגו מעיניה. ריחמתי עלייה באותו זמן. רציתי לבכות, להוציא הכל, אבל לא יצא משם דמעות. רק חיבקתי את אמא, וכשחיבקתי אותה דמעה זלגה. והאחרות ? נעצרו. נשארו שם באמצע החדר לפחות איזה 5 דקות. היא אמרה לי שאנשים עושים טעויות, ואין להחזיר אותם לאחור. ושצריך לשכוח אותם, אפילו עם הם כואבים. ואני שאלתי אותה למה היא לא עושה את זה ? אבל השאלה הזאת היא לא ענתה לי. עזרתי לה לנקות את הבית. כל היום חשבתי על ה"מחלה" שלי. - אכילה כייפתית. הפרעת אכילה. והשאלה שלי. איך אני אתמודד עם זה ? איך ? ... 