נעמה ובלוגה המשעמם פלוס

אני חושבת שבחיים לא הייתי כל כך חסרת ביטחון.

אני פשוט מפחדת, כי אין לי "גב".

ואם כל הכבוד לכל החברות המתוקות שלי,

אני לא חושבת שהן יכולות להילחם מול ילדים מפחידים מ-יא'...

אבל בכל הדברים הממש מוזרים שקורים לי בזמן האחרון,

יש משו אחד טוב.

שאף אחת מהחברות שלי לא יודעת עליו

בן אדם מסויים שכל כך דומה לי אבל כל כך שונה ממני.

ידיד שאני יכולה לשפוך את הכל בלי לדפוק חשבון,

ואחרי שיחה איתו להיות הכי מאושרת שיש.

זה הכי אבסורדי שיש, אבל אין לזה הסבר, זה פשוט קורה.

וזה אחד הדברים היותר טובים שקורים לי בזמן האחרון.

זה טוב לדבר עם מישו שהוא לא ממעגל החברים הקרוב. שהוא נייטרלי..

שבאמת אני יכולה לשפוך את הלב, והוא לגמרי יבין.

משום מה אני כל כך מתחברת אליך,

שאין לך מושג בכלל.

אותו סגנון מוסיקה, אותו האופי הפנימי.

אני חושבת שאף אחת לא תבין את הקשר הזה...

כי זה הכי לא מתאים "לנעמה".

אבל בכל זאת זה קורה,

ואני שמחה, שיש מישו שאפשר לדבר איתו.

אז אתה? כן כן אתה.

אני יודעת שאתה קורא את זה ואתה בטח לא מבין מה לעזאזל אני רוצה מהחיים שלך,

רק תדע, שאתה חשוב לי.

נעמה, שהחיים שלה כל כך מוזרים.

ומשום מה, אני אוהבת את זה