If it were you.. you would have understood. But it's me.

וואו. כמה הרבה עבר עלי. ואני לא הולכת לספר על זה. אבל רק שתדעו זה גרם לי להבין למה אני אף פעם לא חוספת את הרגשות שלי כלפי בנים. עדיף ככה. עדיף אותם רק בתור סטוץ. כולם ולא משנה עד כמה שהם ניראים שונים כולם אותו חרא. אבל מי שלא חרא, אני מכירה רק אחד, הוא ממש כמו חברה שלי- לא שהוא הומו- אבל אני יותר מקבלת אותו כאח וטוב שככה. איתו אני יכולה לדבר על הכל. אבל השאר..השאר פשוט אין על מה לדבר.

אולי אני עוד אכתוב כאן הכל, אשפוך. אולי.