תיכף אני ארצה שתלכו מפה
שאוכל כבר ליפול בשקט
שלא תראו את הפצעים נפערים
שנשאר לבד ונשבר לאט

תוותרו כבר ותלכו מפה
שאוכל כבר לצעוק בשקט
בלי המבט הקרוע שלכם
שנשאר לבד ונשבר לאט

תיכף אני ארצה שתלכו מפה
לא אפחד ליפול לא אפחד לגדול
לטבוע או לשוט לחיות או למות
(אביתר בנאי).

יצאתי אתמול הבייתה, בתכנון הייתי צריכה לצאת רק בשישי. איכשהו זה הסתדר.

נסעתי לת"א. התגעגעתי. ולא התחשק לי לחזור הבייתה. ניסיתי להשיג כרטיס להופעה של אביתר ב"תמונע" ולא הצלחתי.

אז הסתובבתי לבד שעתיים, עד שפתאום נזכרתי שאין לי באמת איפה להיות ושכבר מאוחר.

בדרך הבייתה, הרכבת שלי דרסה מישהו.

מתחשק לי לאפשר לצנזורה לנשור ולהתחיל לכתוב באמת.