החיים זה באמת דבר לא צפוי..
אתה אפעם לא יכול לדעת מה יקרה מחר..ומה יקרה בעוד שעה.
אני רוצה למחוק את יום שבת מהזכרון,מהחיים ובכלל מההיסטוריה.
לא ציפיתי לזה ,שזה יגיע..לא רציתי..לא חשבתי על זה.
עכשו כשאני באמת קולטת מה שקרה..זה מציק ליי..כי פשוט לא רציתי שזה יהיה ככה.
לא ממש קלטתי מה קורה שם..מה הולך, מה בתכלס אני עושה, וללמה.
תמיד כשמעתי סיפורים דומים חשבתי לעצמי אוי וואיואי .. מה עובר על אנשים.
ועכשו כשאני חווה את זה.. זה מטריד. זה כואב שזה ככה קרה.
זה מהדד לי בראש כל שניה..כל פעם בא לי לבכות על זה..לא רציתי את זה בכלל..
לא תכננתי שככה אני יסיים ת'ערב שלי.
מרגיש לי זול..מרגיש לי לא אני. בכלל לא אני.
זה עדיין לא נעקל עלי..לא רוצה להאמין לזה..לא רוצה לחשוב שזה באמת קרה
אפעם לא חשבתי שדבר כזה יקרה לי.. לא חשבתי שאני יעבור דבר כזה..
אבל זה רק מוכיח לי..שאני לא באמת יודעת מה יהיה.
יכלתי למנוע את זה עם לא הייתי שיכורה.
עכשו זה באמת חוק לחיים..אני ככה יותר לא משתכרת.
זה תמיד נגמר ברע. והפעם זה עבר את כל הגבולות.
גורם לי להסתגר..פחות לדבר..ואני לא אוהבת את זה.
פשוט יש הרגשה שאפחד בחיים לא יבין. ואני גם לא מאחלת את זה לאפחד.
הרגשה מפחידה ומטרידה..שזה יעבור כבר.
עוד כמה ימים אני מבטיחה עידכון נורמלי עם תמונות והכל.. הייתי חייבת לכתוב על זה..
זה עומד בלב ולא רוצה לזוז משם :(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
