Life By A Smart Blone
אופטימיות נובעת מחוסר מידע
פסיביות נובעת מפחד. |
| 7/2008
שנתיים בקנדה!!! שרדתי!!!
חכו אני רוצה לראות מה כתבתי בשנה שלי לקנדה.... יהיה עדכון עוד 5 דקות!!
מסתבר שלא היה לי את הבלוג לפני שנה... לא נורא.
קיצר מה נשתנה??
הרבה מאוד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
דבר ראשון אני רוצה להגיד שהשנה הייתה די מוצלחת. לא משנה שעכשיו בא לי לבכות.. אני הכרתי הרבה אנשים חדשים ומענינים.
הכרתי יותר טוב את האנשים שהכרתי לפני שנה וזה גם לטוב וגם לרע.. האנשים סביבי השתנו 180 מעלות, סימו בצפר,מצאו חברים וזרקו אותם... מצאו את האבתם והתעכזבו על הדייט הראשון. חיבבו בנאדם חצי שנה ואז הבינו שהוא מפגר. 3 בנים דלוקים על אותה אחת ואני אמורה לעזור להם (למה?)...
ומה איתי??? בנושא האהבה?? כלום.... לא התאהבתי וזקרתי.. לא חיבבתי ולא הייתי מאוהבת או מאוכזבת.
אני יכולה להגיד שדי חיבבתי מישהו. אבל אין מה לעשות . חברה בישבילי זה קיר... אפילו עם הם בהפסקה.
אני לא רוצה לכתוב על זה עכשיו אז אני אתמקד בנושא שלי...
אני פה פאקיינג שנתיים...את האמת המטוס שלי נחת ב12 בצהריים עם זכור לי נכון... עברו שנתיים בכל זאת!!
אני מתרגשת? לא... אני עצובה.
כי אני הפסדתי כלכך הרבה בישראל בזמן שהייתי פה לבדי.. ממש לבדי... הם נהנו להם שמה. בטח לא זוכרים שאני קיימת. רק שרואים את שמי במסן נזכרים בי. אההה זאת הילדה שעזבה לקנדה... זינה קוראים לה?
אני יודעת שזה לא ככה אבל אני תמיד חושבת על הכי גרוע. זה למה אין לי חבר - שוב אני סוטה מהנושא..
אבל מה פה... אמרו לי שזה טוב שאני פה ואז אני מרגישה טוב עם המעבר. כאילו עברתי אתמול .
הכל עדיין חדש לי. אני עדיין מתלהבת מטורנדו ביוני ושלג במאי.
אני עדיין מחכה ליום הזה שיהיה 40+ מעלות וכל הקנדים ימסו חוץ מכמה ישראלים...
שפה בכפר הנידח של וויניפג יש הרבה.
ישראלים אני מתכוונת.
אז מה השתנה בי?
אמרו לי שאני נראה שונה.
אולי כי השמנתי בשנה השאת. מקדונאלדס עושה את העובדה שלה טוב.
לומרות ששמה אני אוכלת לבטים מנסה לשמור על פחות שומן..
טבל אני באמרת נראת שונה.
אני יותר בלונדינית ויש לי פוני (בערך).
אני מתלבשת יותר קנדי כזה.
לא סתם קוראים לי קנקצה. *** תרגום *** קנדית פקצה....
אז במראה לא יודעת. אולי אני נראה שונה.
באישיות נהייתי הרבה יותר פחותה לאנשים. אני יותר פחות פסימית- אני עכשיו יותר ריאלית - עדיין חושבת שכולם שונאים אותי אבל לפחות אני חושבת שיש אנשים לאיכפת להם ממני בעולם הזה.
אני מסתובבת לעבודה כמו איזה שנאי.. סורי... סורי... סורי... על הכל אני מבקשת סליחה. לא יודעת למה.
עכשיו במקום להסיק את זה שהם שונאים את זה אני שואלת למה הם שונאים אותי ושום תשובה לא תספק אותי. אז זה לא אותו דבר???
אני יודעת שזה לא ממש הגיוני כל מה שאני כותבת פה אבל לפחות זה מה שאני חושבת...
זה מה שועבר לי בראש עכשיו ובכל השבוע הזה אני ככה.
מ-ב-ו-ל-ב-ל-ת!
שנתיים.
מצד אחד טוב ומצד שני זה מאכזב.
כל התוכניות לשלי למחר קרסו... עבודה מ5-12
ומה אני הולכת לעשות אז??? כלום!!!!!!!!!!!
איזה חרא זה!!!
אני כלכך רציתי לFORKS. כלכך ציפיתי ללכת ליג הנהר המסריח שלנו ולנהל שיחות מוזרות עם זלטה ולעלות זיכרונות מפה ומישראל..
ועכשיו זה לא יהיה כי אני עובדת על יום עד יום ראשון!!!!
למה זה קורה לי?
אני לא מבינה. למה הכל חייב להיתכלכל?
חח תיכננתי לצלם הרבה. אני עדיין יכולה לצלם אבל איפה? במקדונאלדס שלי? לא שווה. לומרות שלא ראיתם איפה אני עובדת נכון?
השואו מי לא נותם לי לשים תמונות חדשות אבל יש לי הרבה..
טוב עוד 5 דקות 1 בלילה ואני עוד צריכה למקלחת.
אז החפירה של היום תספיק.
הנה הלפני של היום הגדול...
בסדר. אני בטוחה ששום דבר מיוחד לא יכול לקרות לי.
חוץ מזה שאני יכולה לקבל ברד בחינם..
נראה מה יהיה מחר.
מחר אחרי עבודה יבוא עוד עיכדון על איך היום עבר עלי.
חח עם מישהו קורא פה בכלל!!!!
לילה טוב או יום טוב..
Whatever
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
