עלי שלכת נופלים להם...

השמש זורחת בחלון והציפורים מצייצות, והכל ירוק מסביב ופורח.

ואני יושבת במרפסת מסתכלת על השמש הבוהקת שמסנוורת אותי

כך שאני לא רואה כמעט כלום...מרגישה כמו חמנייה.

מחשבות מבולגנות מתרוצצות בראש, לויודעת מה לחשוב, מה לעשות...

אני רוצה רק לנסוע מפה, להתנתק, לחזור אדם חדש,לחזור אחרת...

לנסות ולהבין מה הבעיה... להפסיק לברוח, לעמוד איתן ולדעת ששום דבר לא ישבור אותי... אפפעם...

אני מתוסבכת מעל הראש אבל בכל זאת מאושרת... בעייתי? אולי... מוזר? בטוח...=]