לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

Tokio Hotel


סיפור, פנטזיה, לא מקום לתגובות נאצה(:

Avatarכינוי:  שיניתי כינוי D:

בת: 31

ICQ: 317607013 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

1/2008

כבר פרק 36 הא? ^.^


כן, היה יכול להיות יותר פרקים בזמן האחרון, אבל סופסוף מצאתי לי יום לכתוב בו פרק מבלי שלמחרת אין לי מבחן או בוחן וסיימתי מוקדם ש"ב -___-'

אז בלי הרבה קישקושים, פרק (:


"..ואחרי זה את התעלפת, לקחנו את הפלאפון שלך והתקשרנו לשיחה הראשונה שראינו בפלאפון שלך, ל'קיריל' "

יצאתי מהחדר, מהמלון, ראיתי את העולם בצורה שונה, הכל היה אחרת, לעולם כשיצאתי ממקום כלשהוא לא הייתה לי הרגשה שכזו, באמת שפתאום שמתי לב לכל העולם מסביבי. לאנשים המחייכים, לעצובים, לממהרים.

היתה לי מטרה לאן ללכת, קודם כל לשיר, הפלאפון שלי נשאר אצלה.

הגעתי לשיר והתקשרתי לקיריל, הוא בטוח ידע מה קרה אז באותו לילה.

קבענו שניפגש ב4, הסתקלתי על השעון. השעה הייתה 3.

הייתי מוכנה לצאת, הייתי עכשיו אצלי בבית, התיישבתי בחדרי והחלטתי להכנס למחשב,

האייסי שלי היה מוצף, לא עניתי לאף אחת, לא קראתי אותן, דיברתי עם שיר.

היא כבר התעדכנה, והחלטתי לצאת, היה כבר חמישה ל4...

פגשתי את קיריל, הסברתי לו את מה שקרה ומה שטום אמר,

הוא כבר ידע את כל זה, אבל הייתה בעיה,

טום החליט, לעוות קצת את האמת, אני זוכרת שהוא אמר שהשיחה הראשונה הייתה מקיריל,

בדרך לשם, הסתקלתי בפלאפון, הוא לא היה השיחה הראשונה וגם לא השנייה,

הוא התקשר בכוונה אליו, בדרך חשבתי מאיזה סיבה ומה כבר קרה אז.

בכל אופן, הנה כל מה שקרה: שקיריל נכנס לחדר, ביל לא היה שם,טום היה שם עם הפלאפון שלי.אני שכבתי מעולפת כנראה על המיטה, הייתי חיוורת. הוא טיפל בי עד שכבר לא הייתי חיוורת אך עדיין לא ממש הייתי בהכרה מלאה,

אחר כך התקבלה בפלאפון שיחה, זאת שיר. היא התעקשה לבוא לקחת אותי אל ביתה,

למזלה הבית שלה לא היה רחוק. ומאז זהו, סוף המידע.

הופתעתי, אז טום שיקר בקשר לביל, ושיר שקרה בקשר לזה שהיא לא ידעה כלום.

הייתי מבולבלת, מאיזה סיבה שהם ישקרו לי?

נפרדתי לשלום מקיריל, הלכתי הביתה, חשבתי על מה שקרה,

אם הייתי שואלת את שיר, היא הייתה בטח מכחישה. ככה בטח גם טום. או שהם היו מוצאים כבר סיבה.

למחרת היה לי בית ספר, הילדה שישבה לידי הייתה חולה,

וכרגיל עם הבוקר, נכנסה המחנכת לכיתה, בפיה הייתה הודעה:

"הגיע אליכם תלמיד חדש לכיתה, אני מבקשת מכם להתחבר אליו ולהתייחס אליו כאחד מכולכם, ששנייה אני ימצא לך מקום, הנה שב ליד פאינה"

ואני רגילה לחפירות של המחנכת שלי, לא הקשבתי, אבל כששמעתי את שמי שמוזכר,

ישר הרמתי את הראש, ומולי ראיתי את קיריל.

הייתי ממש מבולבלת, לא הבנתי מה קרה כאן. ברור לי היה שלפעמים עליף להקשיב לדיבריה, אחרת אני יפספס דברים.

במהרה הבנתי מה היא רצתה, היה יום רגיל, מצחיק.

רק שבסוף היום, כשהלכתי איתו הביתה, שמעתי מישהוא אומר:

"מה את עושה איתו? שחכת ממני כבר?"


תגיבו (:

נכתב על ידי שיניתי כינוי D: , 22/1/2008 21:18  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 35...


תגידו לי גם בתגובות מי רוצה שאני יודיע לו מתי יש פרק ומי לא...

תהנו :]

 


אחרי חמש דקות התקבלה השיחה מטום,

זהו זה, רגע האמת הגיע..

"הלו?" עניתי, הייתה שתיקה מוזרה,

אבל מאלה שדרכן מבינים הכל, לאחר זמן קצר נשמע קול בצד השני,

"הא כן, הלו, תשמעי" הוא התחיל להגיד,

"לפני שתגיד משהוא, אני לא צריכה הבסרים ממך, אני סמכתי עלייך, ואתה פישלת, רק תגיד לי מה אתה רוצה שיהיה ואני גם יחשוב על איך יהיה" אמרתי

" איך..תסבירי לי, איך את יכולה ככה בקלילות להגיד דבר שכזה?" הוא אמר,

"אתה חושב שזה בקלילות? אתה לא כאן, אתה לא יכול לדעת מה התגובה שלי ושום דבר" אמרתי לו,

"את צודקת" הוא אמר,

את האמת, שהופתעתי מאוד, לא ידעתי איך להגיב, אז פשוט לא הגבתי,

השיחה הייתה ארוכה, נמשכה כשעה או אולי יותר..

היא לא נגמרה במשהוא מיוחד, לא פיתרון סופי כלשהוא,

זאת בעיה, יחסים מערים אחרים זה קשה אז מארץ אחרת שלא נדבר..

ג'יימס היה לידי כשדיברתי עם טום, לא היה קל, גם לו לא,

הוא ניסה כמה פעמים לחטוף לי מהידיים את הפלאפון ולדבר לבדו עם טום,

קר שעם ג'יימס זה לא נגמר כל כך טוב, בסופו של דבר, הוא נעלב, ולא דיברתי איתו יותר..לתקופה ארוכה.

נזכרתי אז, שעוד שבוע שנה חדשה, והם יהיו פה בזמן הזה,

חשבתי מה יקרה, הרי הם יהיו שיכורים מאה אחוז...

באותו שבוע דיברתי עם שיר ועידכנתי אותה בהכל,

ביל סיפר לה דברים אבל 'פיספס' כמה פרטים,

ואז יום לפני נובי גוד [השנה החדשה ברוסית], הם היו אמורים להגיע לארץ ושיר כמובן הלכה לפגוש את ביל,

הייתי חייבת לבוא איתה, והלכתי, אמרנו להם שלום, וליווינו אותם למלון,

אני וטום נשארנו בחדר שלו, היה אלכוהול במקרר ובשלב מסויים הוא השתכר,

וניסיתי לעצור אותו מלשתות הרבה, אבל הוא רק טען שאני צריכה להפסיק לדאוג ושהוא יהיה בסדר.

במחשבה שניה, כאשר הוא שתוי, האמת יוצאת יותר מהר,

הבעיה שגם אותי הוא קצת שיכר, אבל לא יכולתי לזכור ביום למחרת כלום ממה שקרה,

אני רק זוכרת במעורפל, שתיתי וגם הוא, ואז הדלת של החדר שלו נפתחה ואז קיבלתי מכה או משהוא כזה והכל נהיה שחור מסביבי..

בבוקר למחרת, קמתי בבית של שיר,

היא אמרה לי שהיא הודיעה לאמא שלי שאני נשארת למסיבת פיג'מות אצלה אז שהיא לא תדאג,

אבל היא לא ידעה כלום ממה שקרה איתי ועם טום אתמול,

החלטתי ללכת למלון שלהם, לשאול מה קרה מהמקור היחיד שהיה איתי באותו הזמן, טום..

הסברתי לו את מה שאני זוכרת, והוא אמר:

"מה? זה לא היה ככה בכלל,

אני זוכר קצת, אני זוכר שביל נכנס לחדר,

התחלתי לריב איתו כי הוא אמר שאני משכר אותך כדי שאחרי זה את לא תוכלי להתנגד לכלום,

ואחרי זה את התעלפת, לקחנו את הפלאפון שלך והתקשרנו לשיחה הראשונה שראינו בפלאפון שלך, ל'קיריל' "


אני מקווה שהפרק הזה די ארוך, אם לא, פרק הבא יהיה קומבינה D:

יהיה גם ככה פרק ארוך פעם הבאה ^.^

תגיבו (:

נכתב על ידי שיניתי כינוי D: , 4/1/2008 21:54  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





4,449
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשיניתי כינוי D: אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שיניתי כינוי D: ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)