בפרק הקודם של "האם זאת מציאות?":
הלהקה הופיעה בסידני.הבנים נסעו למלון,נהג המונית היה מפחיד.
ו...בתא המטען היה גרזן ועל קצותיו דם.
"מה זה לעזאזל?!ואפה המזוודות??!"צעקתי והיסתובבתי לבנים.
"אני לא יודע,ביל,אני לא יודע"אמר טום מסתקל על המכונית שנסעה.
"זה הדבר הכי מפחיד שראיתי בחיים שלי"אמר גוסטאב והחזיק בידו של גיאורג.
"אתה מוכן לעזוב לי את היד??"שאל גיאורג את גוסטאב והיסתקל עליו במבט של 'ואט דא פאק??!'
"אאההה..כ..כן."אמר גוסטאב ועזר לו את היד ."טוב,באו.אני כולי רטוב!"אמר טום והצחיל לרוץ.
"רצתי אחריו.וכולם אחריי.ניכנסנו למלון.כשניכנסתי,וצעדתי נשמעו חריקות.המנורות היו בלי נורות במקומן היו נרות.נרות שעוד שנייה ניגמרים.ראיתי את טום מדבר עם הפקידה.היא הייתה חיוורת.ושינייה היו מחודדות,לרגע ניבהלתי."ביל??"שאל טום כשהיתעוררתי."מה,מה,איפה אני?"שאלתי."אנחנו במלון בסידני"ענה גוסטאב במקומם טום."למה היתעלפתי?"שאלתי,"היסתקלתה על הפקידה והיתעלפתה"אמר גיאורג והיתיישב על המיטה שהייתה שם.המצאים שלה היו בצבע שחור,עם ורדים.הכל היה כל כך מפחיד."אתם לא חושבים שקצת מפחיד פה?"שאל גוסטאב ונידבק לידו של טום."קצת?מפחיד פה בטירוף!ותעזוב לי את היד."אמר טום לגוסטאב,וגוסטאב עזב את ידו של טום.."אין פה אפילו מיני מקרר!"אמר גיאורג והתבכיין.פתאום הנרות נכבאו והיה חושך מוחלט.נשמע צעקה מחרישת אוזניים,והנרות שוב נדלקו."זה היה מוזר!"אמר טום והיתכרבל בספה."ומפחיד"הוספתי."טוב,אני הוך לחפש מה מקור הצעקה,מישהו רוצה לבוא איתי?"שאלתי.אך הם לא ענו.יצאתי מהחדר.הלכתי לכיוון המעלית שהיתה שם.ופתאום נישמע צעקה מהמשך המסדרון,רצתי לכל הצעקה.ראיתי טיפות דם על ריצפת המסדרון.נירטעתי לאחור,אבל המשכתי ללכת בכיוון של טיפות הדם.היגעתי לדלת,והיה כתוב עליי 'לעובדים בלבד'.לא חשבתי פעמיים וניכנסתי.עמד שם איש.לא ראיתי את פניו והיתחבאתי."מי שם?!"נישמע קולו והוא היסתובב ובחן את המקום."טוב כנירא זה רק נירא לי"הוא אמר לעצמו.בחנתי את המקום ועייני ניתקלו בנערה,היא הייתה קשורה ועל פייה היה דבק נייר ועייניה היו מכוסות בבד אדום.היה לה שיער שחור והייתה בקפוצ'ון אדום וגינס ואולסטאר.היתקדמתי לאותה הנערה."עצור במקום!"נשמע קולו של אותו האיש שבחן את המקום קודם לכן.
"ס..סליח..סליחה אדוני על ההיתפרצות."אמרתי באנגלית עקומה ועצמתי את עייני כדאי לא לפחד.דימיינתי את עצמי בחדר עם כל החבר'ה שותה לי מילקשייק."מה אתה עושה פה?"הוא שאל ושמעתי את נשימותיו באוזני."אני..אני שמעתי צעקה."אמרתי,"ומי עשה את הצעקה?..."שאל,"לא שידוע לי אדוני."אמרתי."תיפקח את עיינך נערי,ותחווה את אותה ההרגשה של הנערה!"הוא אמר וצחק בקול מרושע.פקחתי את עייני בבהלה וצרחתי למראה שיש נערה תלויה בתוך אקוריום כלשהו."מפחד נערי?תדע לך,שזאת המציאות."הוא אמר וצבתות בידיו.
"מה אתה הולך לעשות לי?!"שאלתי אותו בקול מפוחד והיתרחקתי לאט לאט."אתה עוד תראה,אתה עוד תיראה."הוא אמר והקריב את הצבתות אליי לפנים,,צרחתי.->"שמעתם את זה?"שאל טום את גיאורג וגוסטב.
"כן,זה נישמע כמו ביל."אמר גיאורג,"אני מסכים איתו"אמר גוסטאב.טום רץ בסערה מהחדר והתחיל לחפש את ביל.טום פגש בפקידה."היי,ראית אולי את אח שלי?הזה שהיתעלף?"שאל אותה,"לא מותק,אבל ראיתי אותך."היא אמרה והיתקרבה."אהה..זה לא זמן מתאים"אמר טום וחייך חיוך עקום."למה לא?זה דווקא הזמן הכי מתאים שבעולם."אמרה ונישקה אותו בסערה.הנרות ניכבאו במסדרון בו טום עמד.ונשמע צעקה שוב.
מה יקרה בפרק הבא?האם זאת מציאות?או האם זה חלום?
מה יקרה לביל?ומיהי הנערה שביל ראה באותו חדר?מה יקרה לטום?
ואיפה לעזאזל גיאורג וגוסטאב!?!
הכל תגלו בפרקים הבאים של
"האם זאת מציאות?"
5 תגובות יש פרק.זה קצת אז קדימה P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
My story_:P