בלוג בגובה העיניים

יש בינינו להבה

ששורפת עמוק בפנים

אין בינינו אהבה

שנותנת סיבה לחיים

אנחנו שניים

וזה כואב פעמיים

להגיד מילה רעה

ומיד להיפגע

אנחנו חולמים

לכמה רגעים

וזה צובט

להתעורר ולהתחבט

כל נשימה

מלווה באימה

שמא החלום

לא יתגשם גם היום

מהופנטים מפנטזיות

מסונוורים מהזיות

אופוריה שלא קיימת

אשליה שלא מאפשרת

לנשום

הפחד ליזום

נבלע בחלום

מספר צעדים

החלומות מתנפצים

לרסיסים

ואיתם גם אני

זה לא הגוף שבוגד זה הראש

והפחד מחלחל לתוכי

מעכל כל דבר שנקרה בדרכו

אז אין ממה לחשוש

רק לפחד ממה שיש
ותיכף לא יהיה

תיכף נגמר לי

הכח לשרוד

כבר לא יהיה לי

החשק לעוד

יום חסר תועלת

כשעוד שעה נועלת

הלוואי שהיו לי
עוד זוג ידיים
וכך היו השתיים

מחבקות אותי
בכל רגע נתון
(ומה צריך יותר מזה?)

תיכף נגמר לי

הכח לשרוד

כבר לא יהיה לי

החשק לעוד

יום חסר תועלת

כשעוד שעה נושבת

הלוואי שהיו לי
עוד זוג ידיים
וכך היו השתיים

דוחפות אותי
מגשר גבוה
(ומה צריך יותר מזה?)

תיכף נגמר לי

הכח לשרוד

כבר לא יהיה לי

החשק לעוד

יום חסר תועלת

כשעוד שעה סוגרת

זה לא הראש שבוגד
זו הגוף שמפחד
לרדת טיפה נמוך יותר
לשקוע עמוק יותר

ואולי זה קצת ממכר

(ומה צריך יותר מזה?)