בחיים שלי לא שמחתי לראות את המורה שלי למתמטיקה כמו באותו הרגע. כמעט קפצתי עליה בחיבוקים ונשיקות כשגיליתי שהיא יצאה מהשירותים ולא מישהי אחרת. 'יש לי יותר מזל משכל' בזה הייתי בטוחה.
בסוף היום הלכתי הביתה ובערך ב3 וחצי דניאל התקשר.
"את מוכנה?" הוא שאל אותי.
"כן ברור" ניסיתי לא להישמע נלהבת יותר מידי אבל די התרגשתי מזה שאנחנו הולכים ביחד, אפילו אם זה כדי לקנות מתנה לחברה שלו.
"טוב אז עוד כמה דקות ליד הבית שלך".
"אני יורדת.."
"ביי".
"ביי", אמרתי וניתקתי.
לקחתי את התיק שלי ואת הפלאפון ונעלתי את הבית. כשיצאתי מהבניין ראיתי את דניאל נשען על הקיר. 'ככה ראיתי אותו בפעם הראשונה', חייכתי לעצמי. ברגע שדניאל ראה אותי הוא התקדם לכיוון שלי.
"היי" הוא אמר.
"כבר החלטת מה אתה קונה?".
"אולי שרשרת..".
"שרשרת זה נחמד". 'אבל לא מקורי' את זה לא אמרתי.
אחרי 5 דקות בערך הגענו לתחנה. חיכינו שם והאוטובוס בא אחרי רבע שעה. עלינו עליו ונסענו לעזריאלי.
"מזמן לא הייתי פה" אמרתי כשהגענו, חשבתי על הפעם האחרונה שאני ושיר היינו בעזריאלי. היה הכי כיף בעולם.
"מעכשיו את הולכת להיות פה הרבה פעמים, ראית, תוך 10 דקות מהבית שלך את פה".
"כן.." אמרתי. עדיין לא עיכלתי לגמרי את העובדה שאני גרה בתל אביב והכל פה '10 דקות מהבית', כמו שדניאל אמר.
חזרנו בערך ב5 אחרי שדניאל קנה למאיה שרשרת מהממת עם לב ועגילים ממש ממש יפים. לשנייה לא הפסקתי לקנא במאיה. היא כזאת יפה- גם בלונדינית עם עיניים כחולות וגם גבוהה עם גוף מעוצב ומדהים. ואם זה לא מספיק טוב כדי לקנא בה- יש לה גם חבר מקסים שהייתי מתה שמישהו כמוהו בכלל יסתכל עליי. 'איך לה הכל מצליח ולי לא??'.
נכנסתי הביתה ועדן היה בבית. הוא ישב על הספה וראה טלויזיה.
"היי" אמרתי לו.
"היי" הוא עשה 'שלום' עם היד שלו.
התיישבתי לידו.
"היה בסדר בבצפר?" שאלתי אותו. קיוויתי שאפחד לא הרביץ לו היום כי הוא לא ממש יודע להחזיר, הוא עדין כזה.
"היה סבבה" הוא אמר כאילו לא בא לו לדבר על זה ממש.
"יופי.." אמרתי לו. "איך שלא קוראים לו לא עשה לך כלום?".
"אסי ביטון.." הוא אמר, "ואל תדאגי הוא לא עשה לי כלום".
"טוב.." אמרתי. "תעשה טובה תחליף ערוץ...".
ביום שלמחרת הגעתי לבית הספר עם מצב רוח טוב כי שיר התקשרה אליי ואמרה שהיא תבוא לבקר אותי בשבוע הבא. לא היה דבר שיכול היה לשמח אותי יותר באותו רגע. אחרי שני שיעורים, משעמים כרגיל, הלכתי לכיוון השירותים כדי לתקן את האיפור. הדלת הייתה סגורה ובמקום לדפוק ולהיכנס נצמדתי לדלת כדי לשמוע יותר טוב מה קורה בפנים. ידעתי שאסור לי אבל חוש הסקרנות שלי היה חזק מידי. שמעתי מישהי מקיאה. נכנסתי פנימה במהירות ולא יכולתי לסגור את הפה מרוב שהייתי המומה. 'דווקא היא'?
מצטערת שלא עידכנתי ביום שישי, הייתה לי בעיה עם האינטרנט :\.
תמשיכו להגיב ולהציע שמות.
~my story14~
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
