לילה טוב לכולם!
איך עובר החג? מקווה שטוב כי עליי הוא עובר מעולה.
נתחיל בזה שלאחרונה לא יוצא לי כל כך לעדכן, כי אני לא מוצאת
את הזמן הזה לשבת ולכתוב אז אל תעלבו עליי או משהו.
פשוט זה מה שקורה לאחרונה, אני חוזרת הביתה וישר הולכת לישון.
אני מקווה שאני ינוח ושוב יחזור למיטבתי.
אך לפני זה נזכרתי במשהו מאוד ישן. זה הבלוג השני שאני פותחת
על טוקיו הוטל, הראשון זה היה כמו כל בלוג מידע אחר.
אני לא יודעת למה עזבתי אותו, כניראה מחוסר זמן.
אבל מה שבטוח שבו היה לי אז את כל המידע החדיש. מי שרוצה לקרוא
או ליראות מוזמנים. לכניסה לבלוג לחצו
כאן
מקווה שתאהבו!
דבר שני הבלוג עוד מעט יוצא לשיפוצים ולעיצוב חדש,
רק שבנתיים זה לא כל כך בפועל. כבר מחקתי רשימות, כמה מהן
בשביל לחדש אותן, השארתי רק את הבלוגים, הקוראים הקבועים
ועוד משהו ששכחתי ממנו.
ודבר שלישי והאחרון חביב הוא עוד חמישה כפתורים לחמשת הקוראות
הקבועות כאן!
הכפתור ל
innchik & avitali (:
הכפתור ל
jamieXbill
הכפתור ל
janana banana
הכפתור ל
liorka:)
הכפתור ל
littal girl
מקווה שתאהבו! היתאמצתי מכל הלב להכין אותם!
דברים חדשים שמצאתי לאחרונה:
לא היתאפקתי
ביל וטום חוזרים הביתה ואוכלים ארוחת ערב עם המשפחה.
הוריו של גיאורג באים אליו ונשארים ודיויד מציע להם לישון בדירה של הבנים.
אמילי פוגשת בזר שמכיר אותה ואינה מבינה מי הוא בכלל.
אמילי חזרה הביתה ונשכבה על המיטה. השעה הייתה מאוחרת. אימה כבר מזמן ישנה.
נשכבת וחושבת על הגבר שפגשה צמרמורת עברה בגופה.
'ג'ורג' מי אתה לעזעזל?' היא היסתובבה על הצד וחיבקה את הכרית. הטלפון שלה שהדליקה לפני
רגע צילצל. מסתכלת על המסך שמה של שרון הופיע עליו.
"כן?", אמרה אמילי בקול שקט.
"סוף סוף! כל היום אני מנסה לתפוס אותך! מה קרה?", שאלה שרון בדאגה מתנשאת על אמילי.
"לא משנה...", ענתה אמילי ודמעות זלגו מעיניה.
"אני יודעת שקרה משהו... אמילי!", צעקה שרון לטלפון.
"לא קרה כלום, תגידי את מכירה מישהו בשם ג'ורג'?", שאלה אמילי את שרון בסקרנות.
"ג'ורג'... אולי... אני מכירה הרבה אנשים", אמרה היא.
"אז למה את מתקשרת?", אמילי הבינה כי שרון לא תתקשר סתם ככה לדבר. מנגבת את הדמעות היא
ירדה מהמיטה והיתיישבה על החלון.
"זה טום, שכבנו!", הכריזה שרון והתחילה לצעוק מהקו השני. אמילי הרחיקה את הטלפון מאוזנה.
"מזל טוב, אז איך הוא?", אמילי גיחחה מעט.
"לא צפיתי שהוא יהיה עד כדי כך טוב, וגם בגודל שהוא היתלהב ממנו הוא לא כל כך טעה".
"יפה!", אמרה אמילי וצחקה מעט. שומעת צעדים מעבר לדלת.
"טוב שרון אני אדבר איתך מחר", היא אמרה וניתקה מהר. אימה ישנונית מעט נכנסה לתוך חדרה
מדליקה את האור.
"אמילי!", צעקה היא.
"אימא עזבי אותי בבקשה...", לחשה אמילי ואפילו לא הביטה לעיניה. מבטה היה כלפי מטה.
"אני עברתי את הטלפונים בבית חולים, ילדה את משוגעת!", שפטה אימה.
"אימא ביקשתי שתעזבי אותי!", צעקה אמילי.
"אני לא עוזבת, אני רוצה הסברים", סימון שילבה את ידיה.
"לא... ולמה שתקבלי הסברים ממשוגעת?!", אמרה אמילי וקמה מהחלון במהירות.
צועדת לעבר הסלון.
"כי אני אימא שלך!", צעקה סימון בכעס וצעדה אחריה תופסת בידה.
"אל תגעי בי", אמילי הביטה עמוק בעיניה של אימה.
"את חתיכת...", סימון אמרה בשקט.
"מה חתיכת כלבה? מכוערת? מטומטמת? או אולי זונה שזה נכון למדי!", צעקה אמילי.
דמעות זלגו מעיניה במהירות. סימון אשר לא היתאפקה הרימה את ידה.
צליל של מכה נשמע בתוך החדר. אמילי תפסה בלחי שלה. הכאב חדר לליבה משאיר
בו צלקת.
"אני שונאת אותך!", היא אמרה בשקט פותחת את הדלת ביתה היא רצה החוצה.
לא מביטה על דבר. ממשיכה לרוץ. מרגישה שקשה לה לנשום היא התחילה להיחנק.
רצה לעבר הפארק הקרוב היא נפלה בו על הדשא מתחילה לתלוש אותו עם ידיה. מרביצה
על האדמה הלחה. קור כלבים חדר עד לעצמותיה והיא רעדה במקצת. היא שנאה
הכל לפתע. דבר לא ניראה לטובתה. מביטה על הכוכבים היא תפסה בראשה.
זועקת צעקה לעבר השמיים. נופלת שוב על האדמה ומתקפלת בתוך עצמה.
"אז טום ספר על עצמך משהו", הכריזה אשלי ולגמה מהקוקטייל שלה וכיבתה את הסיגריה.
טום גיחח והסמיק מעט.
"זה תלוי מה את רוצה לדעת", הוא אמר ויישר את גבו.
"מצידי אני מוכנה לדעת הכל", היא אמרה ואז היתקרבה עם פניה לפניו, "אבל יש דברים שמעניינים
אותי יותר מעוד כישרון הצלחה של מפורסם". טום ליקק את שפתיו מוציא את לשונו מעט
ולאחר מיכן מרים את הגבה שלו כלפי מעלה.
"מה אמרתי משהו לא נכון?", אמרה אשלי בקול ילדותי.
"האמת שהכל בסדר, רק לפעמים את יודעת קשה לדבר וקל יותר להראות", ענה טום וחייך חיוך
מאוזן לאוזן. אנדראס צחק מרוב השיחה שלהם אשר הקשיב לה באוזן אחת.
ביל שתה את הדריי מרטיני שלו מסיים אותו מהר ומזמין חדש.
"אל תגיד שאתה רוצה לקבל כאב ראש מחר?", אמר אנדראס בחיוך ונגע בידו.
"עדיף זה מאשר משהו אחר", ענה ביל ושוב לגם מהמשקה החדש.
"כן, האמת שגם אני צריך את זה...", הוא ענה והביט על מישל אשר שתתה מהשקה שלה
עם קש וגילגלה את עיניה לעברו. ביל הבחין בזה ולא היתאפק להחזיק את הצחוק שפרץ מפיו.
אנדראס צחק אחריו ומישל רק גיחחה.
"אל תגידו לי שאני מצחיקה אותכם", היא אמרה והרימה את ידה מנפנפת בה ועל ציפורניה
בניה עם לק ורוד ונצנצים.
'זאת לא את, זה הטימטום שלך' חשב לעצמו ביל ממשיך לצחוק.
"לא, לא... פשוט תמשיכי לשתות", אמר אנדראס וישר את ראשו לעבר הבר.
"תגיד איפה מצאת אותן?", לחש לו ביל לאוזן.
"במסיבה שעברה הכרתי אותן, והיום פגשתי אותן פה. חשבתי שטום יאהב את זה", ענה אנדראס.
"כן רואים עליו", אמר ביל והצביע עליו ועל אשלי שכבר היו מוכנים לקפוץ אחד על השני.
"עזוב, בילוי ללילה אחד לא יזיק לאף אחד", אמר ונגע בכתפו של ביל.
"לא ניראה לי...", אמר ביל שותה את הקוקטייל עד הסוף.
"אני רואה שאתה ממהר", קטע אותם מישל.
"ממהר לאן?", שאל ביל.
"להישתכר, או לתפוס ראש. תלוי במה אתה בוחר...", מישל צחקה בקולי קולות.
"אני לא בטוח, אבל אני מוכן להיתערב שאני שותה יותר ממך", אמר ביל וטום אשר
ששמע זאת קפץ ממקומו.
"אני שמעתי כאן על היתערבות!" הוא אמר ונעמד בין מישל וביל ושם את ידיו על כתף
של כל אחד, "ואם זאת אני אומר שאני ישתה הכי הרבה!", הוא המשיך בגאווה רבה.
"אולי תישב על הראסטי נייל שלך שזה גם ככה כמה סוגי ויסקי", הציע ביל.
"לא, לא ושוב פעם לא! אני מתחרה איתכם, אבל בתנאי שזה נעשה עם הפסקות", אמר טום.
"אז אם ככה גם אני ניכנסת לתמונה", אמרה אשלי וקמה. אנדראס רק צחק על הכל.
"אז עם ככה אולי תתחרו בזוגות", הוא אמר וקטע את השיחה הרועשת שנעשתה.
הווליום של המוזיקה גבר.
"אני עם טום!", אמרה אשלי. מישל שהבינה שהולכת להיות עם ביל הביטה עליו.
עיניה זהרו. מחייכת אליו חיוך גדול וחוקרת אותו. שיערו לא עמד כמו שהייתה רגילה
ליראות בעיתונים שנמכרו על הדוחנים. הוא שכב כאשר הפוני פונה לצד ימין ומכסה מעט
את העין שלו. עיפורון שחור וצללית שחורה עדיין הייתה סביב עיניו.
ביל חייך אליה.
"אז אם ככה עוברים לשולחן בצד החדר", הצביע טום וכולם קמו וצעדו אחריו.
מלצר היתקדם לעבר במהירות בדיוק אחרי שהיתיישבו. אנדראס המשיך לשתות את
וויט ראשן שלו מחזיק אותו ביד ומתיישב בין הזוגות המתחרים.
"מה תרצו להזמין?", שאל המלצר.
"משהו חזק הפעם!" הכריז טום והיתמתח.
"תביא בבקשה ארבע לונג איילנדים אייס טי", אמר ביל והרים את הגבות שלו כלפי מעלה.
"אולי נלך על בלואו ג'וב", אמר מישל וטום גיחח.
"מתוקה אני לא שותה קוקטיילים כאלה, זה כמו להגיד שאני אשתה את הקוקטייל אורגזמה
או את הסקס און דה ביץ'". מישל נעלבה קצת אבל הסכימה לבסוף עם דברי ביל.
המלצר חזר עם ארבע קוקטיילים.
"אז אני מחריז על המלחמה, אני אומר שיותר משלוש כאלה לא תשתו, ומי שמפסיד הוא?", אמר
אנדראס ולגם מהמשקה שלו.
"אני אומר שהזוג שמפסיד מתפשט כאן עד הסוף על הבמה שם", אמר טום והצביע על
הבמה.
"הולך!", ענה ביל שכבר ככה נדלק.
שתי הזוגות שתו כבר שני קוטיילים.
טום ואשלי כבר עמדו באמצע רחבה רוקדים בפרעות. אשלי אשר נמרחה עליו
רק גרמה לו להרגיש יותר גבר עם עצמו. ביל ישב ודיבר אם אנדראס מתחיל לשתות
את הכוס השלישית של לונג איילנד. מישל רק ישבה וגיחחה מרוב שכל מה שלא היסתכלה
עליו נעשה מטושטש אחרי שניה. ביל הדליק סיגריה.
"אז ביל איך אתה מרגיש?", שאל אותו אנדראס עובר מהקוקטייל ששתה לקוקטייל מרגריטה.
"אני אמור להרגיש לא טוב?", שאל ביל וצחק.
"לא יודע, מה שבטוח שמשהו עבר עלייך...", אמר אנדראס בקול דואג.
מישל שקמה מהשולחן בזיגז התחילה ללכת.
"היי גברת לאן את?", צעק ביל לעברה.
"לשירותים, רוצה לבוא גם?", היא אמרה וחייכה חיוך תמים מרימה את אחת האצבעות לפיה.
"לא", אמר ביל וגיחח.
"עדיין בחור של לילה אחד?", שאל אנדראס.
"למה אתה שואל את זה? אתה הרי יודע ש...", הוא אמר והרים את מבטו לטום.
"שהוא בגד באהבת חייו עם בחורה שרק פגש", הוא ענה במקום ביל.
"טום זה לא עינייך!", צעק לפתע ביל, "ובכלל איפה הזנזונת שלך?", שאל ביל באגרסיביות.
"נמרחת גם כמו מישל על האסלה שבשירותים, ואני רואה שאתה כבר מתחיל לשתות את הכוס השלישית",
הוא אמר והמשיך, "והאמת שאתה עדיין ניראה בסדר".
"כן, בדיוק כמוך", ענה לו ביל.
"אז עכשיו הכל תלוי בבחורות!", הכריז טום על מלחמה.
"אז עכשיו מי שמקיאה ראשונה מפסידה", אמר אנדראס והתחיל לצחוק.
"וזאת ניראה לי ש...", המשיך אנדראס והצביע על דלת יציאה מהשירותים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
