זאת היתה החוויה הכי מדהימה שהיתה לי בחיים. כ"כ עצוב לי שזה עבר ונגמר. הייתי מוכן להשאר שם עוד חודשים. זה היה פשוט כ"כ כיף וטוב. אבל עכשיו חזרתי לעיר המסריחה.
פשוט קשה לקלוט, אין
יותר סגן שדואג, אין יותר מורלים בארוחות, אין יותר לישון בשק"שים, אין
יותר סמינר מד"צים... לי אישית זה קשה, אני ממש לא שמח לחזור למציאות שאני
חי בא עכשיו.
מצד אחד זה כיף שהיום הולדת שלי הוא ביום האחרון של הסמינר, אבל מצד שני זה עצוב כי זה נגמר ומצב הרוח שלי על הפנים כל היום. אולי תגידו שאני מגזים או שאני לא צריך לעשות מזה משהו גדול כ"כ, אבל זה מה שאני מרגיש, ובאמת קשה לי עכשיו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
