כל האנטי למינהם זה פאנפיק על טוקיו הוטל אז מי שזה לא מוצא חן בעיניו יכול לצאת מהבלוג :P
"אמא זה ממש לא פייר, כל החברים שלי טסים לתאילנד, למה את תמיד חייבת להרוס לי הכל, זה החלום שלי לטוס לשם!"
"ספיר אני כבר הסברתי לך 50 פעם, נורא מסוכן שם! כל הזמן אני רואה בחדשות שיש התרעות לא לטוס לשם. ואם פעם אחת בחייך היית מקשיבה לי לפני שאת מתחילה להתעצבן ולהתפרץ עליי בצרחות היית יודעת שדיברתי עם אמא של הודיה ושתינו סיכמנו בינינו שכדאי שתטוסו לגרמניה, זאת ארץ יפה, לא מסוכן שם כמו שמסוכן בתאילנד, וחוץ מזה אולי תוכלו ללכת להופעה של הלהקה הזאת שלכן.. מה שמם?"
"אמא את רצינית?!"
"כן מותק, דיברתי עם אמא של הודיה והיא העלתה את הרעיון הזה, גרמניה זה מקום מעולה לחופשה, יש שם מקומות מדהימים"
"אמא! אני לא מאמינה שלא אמרת לי קודם!"
"מתוקה שלי, את חייבת ללמוד להיות יותר סבלנית, לפעמים את פשוט ל נותנת לי לדבר"
"סליחה אמא.. חבל שאני לא אוכל לטוס לתאילנד אבל גרמניה נשמעת לי נהדרת, תודה!"
"אין על מה מתוקה, ולתאילנד תוכלי לטוס אחרי צבא, כשתתבגרי קצת"
ספיר חיבקה את אמא שלה והלכה אל חדרה.
היא ספרה את הימים עד לנסיעה שלה עם החברה הכי טובה שלה הודיה לגרמניה, היא התרגשה כל כך שהיא כמעט ולא הצליחה להרדם בלילות.
כשסוף סוף הגיע היום הגדול היא התעוררה מוקדם בבוקר למרות שהטיסה שלה הייתה ב15:30.
היא היתה מאוד היפר אקטיבית באותו הבוקר, היא הרגישה שהיא בתוך חלום, היא לא האמינה שהיא טסה לחו"ל לבד בפעם הראשונה בחייה ועוד עם חברתה הכי טובה, עם הנפש התאומה שלה.
לאחר כ4 שעות טיסה הבנות נחתו בברלין, הן יצאו משדה התעופה ולקחו מונית לבית המלון.
הן נכנסו למלון, ניגשו לקבלה, קיבלו את המפתחות לחדר ועלו לפרוק את המזוודות.
בערב הן ירדו לחדר אוכל ולאחר חיפוש קצר הן ראו שאין שולחנות פנויים חוץ משולחן אחד ל8 אנשים, אז הן התיישבו שם.
לאחר כמה דקות נכנסו 4 בנים, כל אחד היה יותר חתיך מהשני, וכמובן שהם התישבו בשולחן של ספיר והודיה כי לא היו שולחנות פנויים אחרים.
הבחור השרירי עם השיער השטני הארוך הציג את עצמו "אני גיאורג ואלה ביל, טום וגוסטב, אני מקווה שאנחנו לא מפריעים לכן" וחייך חיוך כובש.
"ממש לא, להפך, קצת משעמם לשבת לבד בשולחן כזה גדול" אמרה הודיה והוסיפה "אני הודיה וזאת ספיר חברה שלי".
הבנים שמו לב שהודיה וספיר לא זיהו אותם והם החליטו שעדיף שהם גם לא יספרו להן ביינתים שהם חברי להקת טוקיו הוטל, הם ראו במצב הזה הזדמנות לפתח ידידות אמיתית עם בנות שלא ירצו אותם רק כי הם מפורסמים.
הבנות סיפרו לבנים שהן באו מישראל ושהן ישהו פה במלון במשך 3 וחצי שבועות ושזה מעיין טיול לפני צבא, משהו שהצעירים בישראל נוהגים לעשות לפני שהם מתגייסים.
הבנים אמרו גם הם פה בחופשה אבל הם לא ציינו בחופשה ממה.
וככה התפתחה לה השיחה ביניהם ופתאום גיאורג עלה רעיון, הוא הציעה שהם ילכו מחר בבוקר לשחות קצת בבריכה וברור שכולם הסכימו מיד.
ספיר והודיה גמרו לאכול ועלו לחדר.
"וואו ספיר, נכון זה עם השיער הקצר הבלונדיני?גוסטב? הוא כל כך יפה" הודיה אמרה בחיוך חולמני
"האמת, אף אחד מהם לא מצא חן בעייני, הם נראים כל כך אממ..לא אמיתיים, פריק, וואנבי ראפר, אימו ובלונדי שמנמן..מה הסיכוי לפגוש קבוצת בנים כ"כ שונים אחד מהשני שהם בעצם החברים הכי טובים? משו פה מסריח אחושרמוטה.."
"ספירי תפסיקי להיות כזאת פראנואידית, אפשר לחשוב שהם יחטפו אותך או משהו, תרגעי" אמרה הודיה וקרצה לה.
הגיע הבוקר והבנות והבנים התארגנו לרדת לבריכה.
הם קבעו להפגש כולם בבריכה ב11.
הבנים ירדו למטה ולא ראו את ספיר והודיה, אחרי רבע שעה הן הגיעו באיחור אופנתי וכולם נכנסו לבריכה.
אחרי כמה שעות טובות שהם השתוללו במים יצאה ספיר מהבריכה והלכה לעבר מיטת השיזוף, מיד אחריה יצא ביל מהבריכה וניגש עליה.
"ספיר, נכון גוסטב? הוא דלוק על הודיה, את חושבת שהיא מרגישה כלפיו משהו?
פשוט הילד לא הפסיק לדבר עליה מאז אתמול בערב.. הוא פשוט ניהיה אובססיבי"
"תראה..לא שמעתה את זה ממני אבל הודיה גם דלוקה על גוסטב"
"את רצינית? איזה יופי! בואי נארגן איזה משהו, נשאיר אותם לבד לכמה זמן, פשוט גוסטי שלנו ביישן והוא אף פעם לא יעיז להתחיל עם בחורה ככה סתם"
"בטח בכיף"
הם התלחששו להם כמה זמן עד שהם מצאו את התוכנית המושלמת איך לשדך בין גוסטב והודיה, ואז הם חזרו לבריכה.
אחרי כמה שעות בבריכה הם עלו לחדרים להתקלח ואז הם ירדו לאכול ארחות צהריים, פתאום הפלאפון של טום צלצל, אחרי כמה דקות בהן טום דיבר עם מישהו בפלאפון הוא קרא לגיאורג והם נעלמו.
"יואו ממש בא לי קולה אני הולכת להביא, מישהו רוצה משהו?" שאלה ספיר
כולם ענו בשלילה וספיר קמה אך בשניה שהיא התחילה ללכת היא נפלה.
"הקרסול שלי, נדמה לי שנקעתי אותו, זה ממש כואב" ייבבה ספיר
ביל מיד קם והרים אותה הוא אמר לגוסטב והודיה שהוא הולך לקחת את ספיר לחדר שהיא תלך לשכב,
הם יצאו מהחדר אוכל וספיר הביאה כיף לביל ואמרה "התוכנית שלנו הצליחה"
"כן, אני רק מקווה שגוסטי לא יעשה לעצמו פאדיחות ויעשה את הצעד הראשון"
כינוי:
TH פאנפיק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
