השבוע היה עמוס למדי, מבחן, מתכונת, וגם הפלא שלי הספיק להשבר. עם הכל התמודדתי, ואף הפלא שלי זכה "למוח חדש". גיליתי שכשיש לי מה לעשות, עד כדי כך שאין לי זמן לנשום המחשבות לא מטרידות אותי. אפילו אין לי זמן לחשוב ופשוט הזמן עובר. אבל לא תמיד זה ככה, יש ימים שאני רק חושבת וחושבת, מרוב סימני השאלה שיש לי בראש אני תוהה למה עדיין אין לי פרצוף של סימן שאלה.  

יש דברים שפשוט לא מניחים לי, אפילו נדמה לי שעם הזמן הם נהיו חלק ממני, חלק שאני לא יכולה לוותר עליו. ואני יודעת שמתישהו יגיע הזמן שאני אצטרך לוותר ואז משהו יחסר בתוכי.

שבוע הבא פורים, ואני לי מושג למה אני מתחפשת, ואין לי הרבה ימים להחליט. אז למי שיש רעיון שיציע.

היום סאפין משחק. אני יכולה לאחל רק הצלחה, אני כבר לא תולה תקוות.

 שיהיה שבוע טוב.

"Words, don't come easy, to me,

how can I find a way,
to make you see,
I love you
words don't come easy"