הריח של הצבע מזכיר לי כל פעם מחדש שפסח בפתח. רוב הבית כבר צבוע, אבל החדר שלי עדיין לא. וזה אומר שהבלאגן האמיתי עוד יהיה. בינתיים אני צריכה להוריד את כל הפוסטרים מהקיר, ולרוקן את הספרייה. אבל אני כבר רוצה שיצבעו לי את החדר, קצת צבע לשם שינוי לא יזיק.

היום שמתי לב, שמסביבי הכל ממשיך בשלו, אנשים עסוקים בעניינים שלהם, חיים, ואני איכשהו תקועה ולא ממשיכה. אני גם יכולה להגיד שלא תמיד הם ידעו מה עובר עליך, הם ימשיכו הלאה בעוד כשיש כאלה שמתקשים להתנתק, ולהבין שרק צריך להמשיך הלאה.

אבל לפעמים מבט אחד מספיק, ואני יכולה לקרוא פשוט הכל, העיינים הם המראה של הנשמה, ואני בהחלט מסכימה עם המשפט הזה.

If only you, if only you, could see that I’m burning, if only you, would"

" know how I’m hurting, all for you, If only you

אחח הזיכרונות...

נ.ב - סאפין הביא היום את הנקודה הראשונה לרוסיה, במסגרת הדיוויס. כיף לדעת שהוא ניצח.