והנה שוב סוף חודש, מחר כבר חודש מאי. די די תעצרו את הזמן, הוא עובר מהר מדי, אני לא מספיקה כלום, דברים עוברים לי מול הפנים, ואני לא מגיבה או שלא מספיקה להגיב, דברים נגמרים בלי שלקחתי בהם חלק, בלי שהתחלתי משהו... הכל בלי.

עוד פחות מחודש מסיימים בית ספר לתמיד, והאמת שלבית ספר עכשיו נלך פעם ב... בגלל כל המתכונות. וזהו בעצם הכל נגמר, עכשיו זה הפינאלה, שלדעתי בכלל לא מרהיב.

חל בי שינוי, מרגישים יותר ויותר את הריחוק, הוא נהיה יותר ויותר גדול, עד שלבסוף הוא יגיע לשיא, וזה לא רחוק בכלל.

לאף אחד לא היה אכפת כשהחיוך השתנה, כשהוא התחיל לאט לאט לדעוך, אף אחד לא הבחין במבט שהתחיל להגיד יותר, שהיה מלא עצבות. ובעצם הכל נשאר בפנים, אף אחד באמת לא שמע את זה...

עכשיו יש איזה הרגשה של חוסר וודאות, לא יודעת מה יביא המחר.

אנשים יכולים להשתנות בצורה לא נורמלית, ולפעמים מהאדם הקודם פשוט לא נשאר שום זכר. וזה חבל, כי השינוי הוא לא תמיד לטובה, תמיד צריך לזכור מי היית, מאיפה באת, ומי תמיד ליווה אותך. (סתם עצה לחיים).

ובקשר לבלוג הזה ולכתיבה שלי, זה מה שיש, אני מבטאת את עצמי, מי שלא אוהב זה בעיה שלו והוא מוזמן ללחוץ על האיקס. אני זאת אני, ואני לא אשנה שום דבר בי, אז למי שלא מתאים, מוזמן לטוס מכאן. כי אני לא הולכת להתאים את הכתיבה שלי בשביל אף אחד...

ושום דבר זה לא דרמטי מדי, ושום דבר לא יתר על המידה... אז תעשו טובה וסתמו!!!

הלחץ גובר, מחר המתכונת!!! ואני מרוב הלחץ מתחילה לשכוח את כל החומר שלמדתי במשך השבוע! האמת אני כבר לא מסוגלת לקרוא יותר ולקלוט דברים, נראה לי שהחזרות שאני עושה עכשיו רק מבלבלות אותי יותר ויותר, אבל נשאר רק עוד קצת וזהו. אני רק מקווה שיהיה טוב מחר, ושזה יעבור בשלום.

הרגע קראתי שמנהל הטורניר העניק לסאפין WILD CARD והוא יוכל להכנס להגרלה הראשית בלי לשחק במוקדמות!!! [= איזה יופי, עכשיו באמת זאת הזדמנות פז להתחיל לנצח ולשפר את הדירוג, ואז כבר יהיה יותר קל.